חתונה, אהבה ורגע של חסד

בחודש שלפנינו ישנו תאריך מיוחד ומאושר, תאריך הנוגע לנושא הנישואין ביהדות, ט"ו בחודש מנחם אב.

ובהקשר הזה מוזכר בכתובים: אמר רבי שמעון בן גמליאל "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה…" (תלמוד, תענית כ"ו, ב).

חיה ברכה ואני התחתנו ב- 10 באלול, תשל"ט (2 בספטמבר 1979) בשכונת קראון הייטס, ברוקלין ניו יורק. טקס החופה נערך בצמוד לבית 770 – בכניסה לבית המדרש הגדול של הרבי מליובאוויטש, ולאחר מכן נשארנו לחודש תשרי, לשהות בחגים אצל הרבי. לאחר תקופת חגי-תשרי בקדושה והתעוררות ובהשראה לכל החיים, התכוננו לקראת עליה לארץ, להקים את ביתנו ולפתוח את חיי הנישואים שלנו בצפת.

באותה תקופה כבר לא קיבל הרבי אנשים ל"יחידות" בחדרו, אך עם זאת כל מי שנסע לארץ הצליח להכנס לפגישה קצרה.
עבורנו נקבעה השעה 22:00 בימי החול שלאחר שמחת תורה. כחמישים איש עמדו בתור, שהתארך עוד ועוד ועוד.
התור מתחיל במסדרון מחוץ לחדרו הקדוש של הרבי, המכונה "גן עדן עליון" , ואזור ההמתנה נמצא מחוץ לדלת הרבי – המכונה "גן עדן תחתון".

התחושה כולה היתה חגיגית ומרגשת, כמעט כמו ביום כיפור. כולם דיברו בלחש. אני זוכר כי למרות ההמתנה הארוכה, לא הרגשנו את הזמן שחלף והציפיה היתה גדולה.

הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ז"ל, מזכירו של הרבי, היה הולך הלוך-חזור, והמזכיר השני- הרב לייבל גרונר ז"ל, היה עובר מאחד לאחד ובדק כי אכן נקבע לממתינים תור, ושהם מוכנים להיכנס. במיוחד היה דורש שלא להכניס פתקים (עם בקשות אישיות) על מנת שלא לעכב את התור. התאכזבנו מאד מהעובדה שלא ניתן להכניס לרבי פתק אך המזכיר הרב גרונר היה נחרץ.

הרב גרונר פנה לצד ואז עבר על פנינו הרב משה קוטלרסקי , מאנשי המזכירות. חודש לפני כן עזר לי הרב משה בענין אחר ולכן כעת עצר לומר לי שלום. שיתפתי אותו עד כמה קשה לי שלא אוכל לתת לרבי פתק, והוא בתגובה "אל תהסס, תהיה חכם." אשתי ואני שוחחנו על הענין- האם נכון לכתוב פתק או לא, ולבסוף הכנו את עצמנו וישבנו לכתוב יחד.

ואז הגיע תורנו. המעבר בין ההמתנה הארוכה באוירה חגיגית לאורך המסדרון, לבין חדרו הקדוש מלא באור ורוחניות עצומה, הוא מעבר שקשה לתאר במילים!

שמעתי אנשים רבים חוזרים על התיאורים המרוממים האלו, אבל כשאתה מרגיש את זה- זה אחרת. להיות מול הרבי זה להרגיש שאין עולם מלבדנו. הרגשה שמלאכים סובבים מעל ראשנו. תודה לה' על כך שאשתי חיה ברכה זוכרת את מילות הרבי –

(בתרגום חופשי- "יהי רצון שתממש את משימת חייך- ותהיה דוגמא חיה לאחרים, שהבית יהיה בית נצחי ודוגמא לבית יהודי מאיר, שתזכה לזרע חיה וקיימא (ילדים) והצלחה בגשמיות וברוחניות. וכל הברכות כולן, למשפחה ולעם ישראל")

יתכן וגם ללא הפתק הרבי היה מברך אותנו בכל הברכות האלו, אולי כן ואולי לא, אבל אני מאמין שהחסד הקטן של הרב משה- שינה את חיינו. כאשר ניתנת לך הזדמנות, השתמש בה.

מאחל לך חודש אב שמח ומתוק, ורק בריאות לכולנו!
הרב שאול לייטר
אסנט צפת