כל דיבור שנאמר בעולמנו, מפעיל דיבור מקביל למעלה. לכן, אם נאמרים דברים טובים, נולדות השפעות חיוביות רוחניות. ואם ח"ו, אנו אומרים דברים שאינם טובים, נולדות השפעות שליליות.
זהו אחד ההסברים למאמר חז"ל "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך". אנו יודעים כי ברכה הניתנת על ידי צדיק, יכולה להביא לשינוי ניסי בחיינו. אך לאמיתו של דבר בכל פעם שאדם מעניק ברכה, יש לברכתו כח. כי אמירתו של האדם יוצרת השפעה, לא רק בעולמנו, אלא גם בעולמות העליונים. על ידי מילות ברכה, הוא למעשה מוליד ברכה בעולמות העליונים, וזו יכולה להביא לשינוי בעולם שלנו.
[ההיפך, אף הוא נכון. ובגלל סיבה זו, אוסרת התורה לקלל את הזולת, כי גם לזה, ח"ו, עלולה להיות השפעה.]
גם מחשבותינו מביאות לשינויים בעולמות העליונים. בעולם הזה, אין למחשבה כשלעצמה השפעה נראית לעין, אולם הדינמיקה הרוחנית היא כזאת, שכל ביטוי של ישותינו – אם זו מחשבה, דיבור, או מעשה – יוצר השפעה רוחנית. והשפעה רוחנית זו יכולה, יותר מאוחר, להביא לשינויים בעולמנו. אכן, אנו יודעים על מקרים לא מעטים שבהם הביאה מחשבה מרוכזת אודות הזולת, תועלת מרובה.
פעם היה חסיד אחד שבנו חלה במחלה קשה. לאחר תקופת מחלה ממושכת, הודיעו הרופאים לחסיד שאפסה כל תקוה, הם עשו כל שביכולתם ואינם יודעים אם הילד ימשיך לחיות.
החסיד לא ידע את נפשו מרוב צער. הוא מיהר אל ליובאוויטש ונכנס אל הרבי ה"צמח צדק", האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד. ברוב צערו התקשה להוציא מפיו את הבקשה לברכה.
הרבי ענהו בקיצור ביידיש: "טראכט גוט, וועט זיין גוט" – "אם תחשוב טוב (באופן חיובי) – יהיה טוב".
כאשר יצא החסיד מחדרו של הרבי, הוא התעשת והחליט לשנות את מצב רוחו. לבו התמלא בטחון בה' וודאות שה' יעזרו וישלח רפואה שלמה לבנו. הוא האמין באמונה שלמה שכך אמנם יהיה.
כאשר שב לביתו סיפרו לו שפתאום חל שנוי פתאומי במצבו של בנו. לרופאים לא היה כל הסבר לכך, אך היתה בהחלט תפנית לטובת הילד.
כאשר חקר החסיד לדעת מתי חלה התפנית, התברר שזה קרה בדיוק בעת ביקורו בחצר הרבי.
הסיפור מראה כי למחשבה חיובית יש תועלת כפולה. האחת: בעת שאדם שרוי במצב רוח מרומם, הוא מתפקד יותר טוב. והשנית: המחשבה החיובית כשלעצמה מביאה שינוי חיובי. על ידי שאדם מצייר במוחו דברים טובים, הוא יוצר השפעה רוחנית חיובית המאפשרת לציור הזה להתממש.
זהו היסוד לתפיסה החסידית של עקרון חשוב ביותר ביהדות: בטחון. בטחון פירושו שאדם מאמין ובוטח שה' יעזור לו. זה שה' יכול לעזור לנו בכל עת ובכל זמן, הוא ענין של אמונה. וקל מאוד להאמין באמונה זו. אחרי הכל, אם אכן אלוקים הוא – הרי יש בידו היכולת לעשות כל מה שהוא חפץ. אך המשמעות של "בטחון" היא יותר מזה. היא מבטאת את האמונה והבטחון שה' יעזור לנו כאן ועכשיו.
בטחון איננו מפלט אופורי, הוא איננו פוטר את היחיד מלקחת אחריות על עתידו ולפעול בהתאם. בטחון פירושו שבעת שאדם פועל, הוא מכיר ויודע שמאמציו תלויים בהשגחת ה' עליו, והוא סומך על ה' ומאמין בו באופן מוחלט.
גישה זו, מלבד שהיא נותנת לאדם ביטחון ועוצמה פנימית לעמוד מול אתגרים, היא גם יוצרת השפעה אלוקית חיובית. כאשר אדם מאמין ובוטח בה', ה' בורא מצבים שיאפשרו לו לנצל את כוחותיו בדרכים מועילות וחיוביות. מחשבותינו החיוביות מזרזות יצירת נסיבות הפועלות לטובתנו.
עתה יכולים אנו להבין את חשיבותה של השמחה. כאשר אדם שמח באמת ורואה דברים באופן חיובי, הוא בורא שמחה בעולמות העליונים. השמחה שנוצרת בעולמות העליונים אינה נשארת בתחומם, אלא שופעת אל מחוץ להם ומביאה שמחה לרבים אחרים דרי מטה. כשאנחנו במצב רוח של שמחה, אם מסיבה גשמית או מסיבה רוחנית, אנו מביאים בכך שמחה לא רק לעצמנו, אלא גם למשפחותינו ולכל הסובבים אותנו.
וכפי שבארנו לעיל, השמחה איננה פוטנציאל פסיבי. להיפך, "שמחה פורצת גדר" ןמפילה את כל המחסומים והקשיים העומדים בדרכו של האדם. אדם המצוי בשמחה, מתעלה מעל כל מגבלותיו וחולשותיו האישיות. הוא מסוגל לעשות דברים שבאופן רגיל הוא אינו מסוגל לעשות. הוא מסוגל לסלוח לאויבו הגרוע ביותר. שמחתו מולידה אנרגיה פנימית הפורצת ומנתצת כל מחסום העומד בדרכו.
ובאותה עת קורה בעולמות העליונים אותו דבר. גם שם יש מגבלות ומחסומים, כי ה' בחר לייסד סדר טבעי שדרכו הוא שולט בעולמו. וכשם שיש חוקי טבע השולטים בעולם הגשמי, כך יש חוקי סיבתיות הקובעים את התוצאות הרוחניות של ההתנהגות שלנו. כי כאמור כל מה שאנו עושים כאן, מוליד תוצאה למעלה, וזו מצידה מולידה תוצאה למטה. באופן כללי מבטא הרמב"ם את העקרון הזה כך: "והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה…ונהגה בחכמתה תמיד, שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה…וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה…וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת, ונעסוק בהבלי הזמן [אזי] דיין האמת יסיר מן העוזבים, כל טובות העולם הזה…ומביא עליהם כל הרעות.." כדי שישובו מדרכם הרעה.
אם כן האדם השמח בורא שמחה בעולמות העליונים. ה' בעצמו, כביכול, אף הוא שמח והוא מביא לגילוי מימד נעלה יותר שאיננו מוגבל על ידי חוקי הסיבתיות הנזכרים לעיל. במילים פשוטות, פירוש הדבר שה' משפיע ברכות עצומות וגורם לכך שיקרו דברים חיוביים, אם כי באופן רגיל, לולא השמחה, הברכות האלו לא היו ניתנות.
אם חלילה באים מצבים בלתי רצויים, עלינו להבין כי הם באים כתוצאה מחוקי הסיבתיות שה' קבע. אם זאת, עלינו לזכור שאם נתעורר לשמוח ונקרין שמחה סביבנו, נוכל לעורר שמחה למעלה, ובכך, להביא שינוי גמור לטובה במצב שלפנינו.
הנה כי כן, אנו רואים את העוצמה הרבה שיש לה למידת השמחה, שבכוחה לשנות את טבעה של המערכת הרוחנית, ולהביא ברכה ושפע טוב לעצמנו, לקרובים לנו ולעם ישראל כולו.
