כמה פנים יש לה לאהבה? היא מלאת קסם וחיים וגורמת לאנשים לצאת משגרת חייהם ולנסוק לגבהים דמיוניים. היא פוגעת בלבבות שוממים ומפיחה רוח רעננה משהו בכל מקום בו היא נוגעת. אך מאידך גיסא היא גם עלולה להיות הרסנית. ביכולתה לרוקן חיים מכל תוכן, להכאיב עד אובדן ולמוטט אנשים בריאים בנפשם. יש בה חינניות, אך גם יש בה רוח משתוללת שעוקרת וגודעת.
האהבה אינה עוד כוח סתמי המתהלך לצידנו. כשהיא נושפת בעורפנו, היא משנה סדרי חיים. לפעמים היא מביאה למקומות מביכים, שלאחר מכן איננו מבינים כיצד נקלענו אליהם ולפעמים היא מהווה כוח דחף עוצמתי שגורם דווקא להיטיב עם החיים. יש בה באהבה טוב וגם רע, כוח מעלה אך גם מוריד, מועיל וגם מזיק.
חכמינו ז"ל ביטאו זאת במשפט אחד: "האהבה מקלקלת את השורה". אהבה יכולה להיות הדבר הנעלה ביותר, או הגרוע ביותר, אולם לא ניתן להישאר אדישים אליה.
כאשר מדובר באהבה בין בני זוג, זהו קשר שמושתת על חיבור עליון בין שתי נשמות. בתורת הסוד מוסבר כי זהו חיבור בין שני חלקים המשלימים זה את זה. לולא ההתאחדות, לא יכול כל חצי להשיג את שלמותו.
בספר הזוהר נכתב, כי קודם ירידתן לעולם הזה, מחוברות נשמותיהן של בני זוג בנשמה אחת ממש. רק לקראת הירידה למטה, מתפצלת הנשמה לשניים ומגיעה בסופו של תהליך לשני גופים נפרדים. מה שאומר בעצם, כי בשעת החתונה לא מתחברות שתי נשמות שונות, אלא שני החלקים של אותה נשמה חוזרים להווייתם המקורית. זו מציאות אחת ששבה אל שלמותה.
בראיית התורה, מקבל הביטוי "שנים שהם אחד" משמעות הרבה יותר עמוקה. זוהי עצם הווייתם המקורית של הבעל והאישה כנשמה אחת, המחוברת באופן מוחלט משני חלקים. הגבר זקוק לחצי הנשמה הקיים באישה כדי להגיע לשלמותו, וכך האישה זקוקה לחצי הנשמה הקיים בגבר כדי להגיע לאותה שלמות. לכל חצי נשמה יש את התפקיד שלו בהגשמת הייעוד המשותף לנשמה המושלמת, ואם החצי לא ממלא את תפקידו הוא פוגע לא רק בעצמו אלא גם בבן זוגו.
הקדוש-ברוך-הוא חילק את מצוות התורה כך, שהן מתקיימות בחלקן על-ידי גבר, חלקן על-ידי האישה וחלקן על-ידי שניהם יחד, או כל אחד לחוד. זהו מפרט משוכלל, מתואם מבחינה רוחנית, שנועד ליצור את ההרמוניה המחויבת בין שני חלקי הנשמה הנמצאים אצל שני בני הזוג וחוברים יחד במערכת יחסים תקינה והולמת.
החיבור שבין גבר לאישה בעולם הגשמי, משמש בספרות הקבלה והחסידות כמשל על החיבור שבין בני ישראל ובורא העולם. בני ישראל נמשלים לכלה ואילו הבורא נמשל לחתן. במתן תורה אירס כביכול החתן – הקדוש-ברוך-הוא את הכלה – בני ישראל והבדיל אותנו מכל העמים להיות סגולתו שלו. בעת הגאולה האמיתית והשלמה תהיה השלמות של חיבור זה ולכן נמשלה הגאולה לנישואין.
