בלוג

לפני כ-700 שנה חי בספרד גאון גדול ומפורסם בתורת הקבלה, ושמו רבי משה בן שם טוב ליאון. בעירו של רבי משה גר יהודי אחד, אדם

בעיר מזיבוז׳, בה חי ופעל רבי ישראל בעל-שם-טוב, חי גם גביר גדול ששמו היה רבי שמעון הנגיד. בשעה שסיפורנו מתרחש, היה כבר רבי ישראל מפורסם

הבעל-שם-טוב ציוה פעם את תלמידיו לרתום את הסוסים ולצאת עמו לדרך. זמן קצר אחרי שהחלו לנסוע, הורה הבעש"ט לעגלון לעצור את הסוסים והוא ותלמידיו ירדו

הוא המתין עד שמנין ותיקין סיים תפלתו, שמע ברכו, קדושה, חזרת הש"ץ, ןכן כל הקדישים והלך אל הנהר שבסביבה לטבילה, ואח"כ נעמד להתפלל, וכאשר ר'

פעם אחת נסע יהודי שלוה כסף בשביל לקנות סחורה עבור בעלי החנויות בעירה שלו. בהגיעו ליריד, קנה את הסחורה המבוקשת, ומיד החל נוסע בדרכו חזרה.

עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש שלושה חברים ר' מרדכי יצא לכוון ליובאוויטש וכך נדד מעיירה לעיירה וכמנהגו, בפקודת רבו, לא מיהר אלא עסק בכל עיר

עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש שלושה חברים- המשך פעם בעת שהרהר על שאין ביכולתו להחליט בעצמו לצאת לדרך לחפש את חבריו ולעזוב את רבו, חשב,

עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש המקובל הגדול כעבור כמה שנים עבר מרדכי לגור במקום רחוק במחוז פודוליה, ודוקא שם הגיעה שמועה לאוזניו אודות המקובל הגדול

עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש ר' מרדכי חשב בנידון מזה זמן רב, וחיכה להזדמנות מתי יוכל למסור לר' חיים את שליחות הרבי. וכעת כשר' חיים