היכל הקבלה

ישנם שני סוגים בסיסיים של קבלה: קבלה עיונית, המסבירה את טיבו של ה' וטיבה של המציאות באמצעות טכניקות של התבוננות ועיון שכלי. קבלה מעשית, המבקשת

"אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה', ודעת אלקים תמצא". מנהג ישראל, כשכותבים תאריך בימי הספירה, לכתוב בלשון מליצה: כך וכך למטמונים, כלומר,

פתיחה שנה מעוברת, עם שני חודשי אדר ממקדת את עיוננו השבועי ב"לוח העיברי" ומעלותיו: המצווה הראשונה בתורה עוסקת ב"לוח העברי" – לקבוע את תאריכי השנה,

זכינו לכינוי "עם הספר". הסיבה היא, שמאז היותנו עַם אנו נעים בעולם ובאמתחתנו ספר – ספר התורה, שברבות השנים הפך לספרייה שלמה. כל אחד ואחת

זה למעלה ממאה שנים אנו חיים בעידן החשמל: אנו צורכים חשמל כל הזמן, בכל מקום וכמעט בכל תחום בחיינו; בכל קיר בבתינו יש כמה שקעים

בין חג הפסח לחג השבועות מפרידים בדיוק שבעה שבועות, 49 ימים. תקופה זה משמעותית מאד ביהדות, ומכונה ספירת העומר. על פני השטח ספירת העומר היא

מראשית חודש ניסן עסוקים כולם בסדר ונקיון, בדרך אל השיא של "ליל הסדר". מהו "הסדר" המדובר ומה חשיבותו? המבנה הפנימי של ההגדה מתאפיין בתבניות יסוד

חודש אדר מלוקט משיחות הרבי מלובאוויטש בתנ"ך נקרא חודש זה בשם חודש אדר, כאשר על פי מניינו לבריאה – כלומר מתשרי, הוא החודש השישי, ואילו

דוגמה לחידושים המפליאים שהגימטריא חושפת נמצאת בספר קהלת. בקטע מפורסם אומר שלמה המלך ש"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם": עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת