adminascent

השבוע נכנסנו אל החודש העברי השלושה-עשר – אדר שני. אחת לשנתיים-שלוש (על פי סדר קבוע) מתארכת השנה העברית בחודש, כדי לאזן את הפער שבין עונות

חודש תמוז תופס אותנו בעיצומו של הקיץ הלוהט. בחודשי הקיץ מתחדשת הבריאה, הפרחים מלבלבים, העצים חוזרים לצבעם ומחזירים לעצמם את העלים שנבלו בעונת החורף. כשהחום

מסופר על מלך אחד שחלה פעם במחלה אנושה וכל הרופאים נואשו מלרפאו. ואז הגיע אדם שבאמתחתו תרופה: אם ילבש המלך חולצתו של אדם מאושר באמת,

הדמות המזוהה ביותר עם ל"ג בעומר היא כמובן רבי שמעון בר-יוחאי. התנא האלוקי שגילה סודות-תורה נשגבים וביום זה נסתלקה נשמתו למרומים. אולם יש דמות נוספת

יציאת מצרים – נדב כהן לאחר שעם ישראל יוצאים ממצרים, הם בורחים במשך כמה ימים וביום השביעי מגיעים לים סוף. פתאום בני ישראל מוצאים את

מצבים ושינויים רבים צריך לעבור האדם בהתפתחותו הרוחנית, וככל שמתפתח יותר הרי הוא מחובר יותר אל עצמיותו ומגלה יותר את מהותו הפנימית. אלא שככל דבר

אתה זקן או בא בימים? בפרשת השבוע חיי שרה מסופר "ואברהם זקן בא בימים" המדרש אומר "יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואינו

נדב כהן – וישמע יתרו הפרשה של השבוע נקראת על שמו של יתרו, כהן מדין, החותן של משה. יתרו היה עובד עבודה זרה, לא סתם