שמיני עצרת – מהלך של ברכה והגשמה
חג שמחת תורה נקרא גם שמיני עצרת. בתוך המהלך של חג תשרי יש לשמיני עצרת כח מיוחד. אם בראש השנה וביום הכיפורים ובעזרת כח השופר .. אנחנו מעוררים את השפעותיה הטובות של השנה החדשה… ובסוכות הן כבר קרובות יותר אלינו, מקיפות אותנו כמו סוכה, הרי שרק בשמיני עצרת מגיע רגע-האמת, בו אותן "גזירות טובות" נעצרות בתוכנו ונאצרות. הופכות לחלק מגורלנו ומהוייתנו ממש.
מדרגה זאת, כשמה של הפרשה שנקרא, זאת באמת הברכה.
מהלך דומה לכך נוכל למצוא באתגר של חיי הנישואים. אנחנו מתחתנים על מנת לממש הויה שמאחדת אותנו, את היותנו "נשמה אחת".
בתחילת הקשר אנחנו רק "מעוררים" תקשורת וחיבור בינינו. זעקותינו ותפילותינו הן קול שופר העולה למרומים.
במהלך המשברים, הירידות והעליות שנעבור בהמשך חיינו המשותפים, נעשית המציאות של "נשמה אחת" לאיכות מקיפה, קרובה אלינו ומורגשת בנו יותר ויותר.
לפעמים היא ממש מאירה בעוצמה ומורגשת כמו סוכה, מעין נוכחות שעוטפת באור את רגעי היום-יום. אבל רק כעבור שנים, בהבשלתם של נישואינו, פרי של תהליךשופע למידה הדדית, התמדה ועבודה, רק אז נספגת הויית ה"נשמה האחת" שהיא באמת אנחנו, ונחווית כממלאת אותנו, מהווה כל חלל שבנו, מבפנים.
שנזכה לעשות את עבודת – הנישואים בשמחה.
בשמחה עם התורה, המספקת לנו ארגז כלים ו"מורה נבוכים" לצוף תמיד מעל הקשיים. להכיל את ירידותיה של עבודת-הנישואין ואת העליות הנובעות מהן, בהבנה ובציפיה. ולחוש בנישואינו את המהלך הרוחני ההולך ומתגבר, מספיג, עוצר, אוצר וממלא את פנימיותנו בהויית ה"נשמה האחת" שאנחנו יחד.
