עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש
המקובל הגדול
כעבור כמה שנים עבר מרדכי לגור במקום רחוק במחוז פודוליה, ודוקא שם הגיעה שמועה לאוזניו אודות המקובל הגדול והלמדן, ובהיותו למדן בעצמו וגם מקובל, רצה לראות את האיש המפורסם "הבעל שם טוב" כאשר הגיע לשם ושהה אצל "הבעל שם טוב" זמן ממושך, הודה להשי"ת (להשם יתברך) שנתן לו דעה ישרה והביאו אל "הבעל שם טוב", אך יחד עם זאת הצטער ביותר שניתק את קשריו עם חבריו, וגם לא ידע את כתובתיהם, ולו ידע מקום המצאם, היה מתקשר עמהם ומודיע אודות מקום המצאו, עלייתו בתורה, והשגתו בדרכי השי"ת וסדר העבודה.
פעם אמר רבו "הבעל שם טוב" דברי תורה על הפסוק: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עמו", ופירש, הגוף הוא חומר, והנשמה צורה, הגוף נמשך לגשמיות והנשמה לרוחניות, השי"ת ברא את הגוף מחומר גשמי בכוונה שהחומר הגשמי יוכשר להיות כלי לאלוקות, וזה משאו של הגוף.
כי תראה, כאשר תתבונן היטב בחומר, בגוף, (הנקרא חמור, מפני גסותו וחומר וקרירותו לדברי שכל ועניניו) אתה תראה שני דברים, א. שהחומר שלך הוא שונאך ושונא את הרוחניות של הנשמה, כי כל המשכתו לדברים גשמיים לבד, ב. שהחומר רובץ תחת משאו, ומתנצל לעסוק בכוונה אלוקית, שלנשמה הוא נברא, ובמילא יתכן שאז וחדלת לעזוב עמו, לא תעזור לחומר להשלים את השליחות שהוטלה עליו.
אמנם נכון שהוא גוף גשמי, שצריך לאכול ולישון וכל יתר צרכי הגוף אך, כל העניינים הללו יש לעשותם בדרך "עבודה" ולא "חמור" וכאשר אתה רואה שהחומר הוא שונאך והוא רובץ תחת משאו, יתכן ותחליט לא לבוא לעזרתו רק להיפך סדר עבודתך תהיה תעניות וסיגופים לשם שבירת החומר.
דע שאין זו דרך שע"פ תורה, כי ע"פ תורה אסור לשבור את הגוף, אלא עזוב עמו, תשאיר את החומריות לגוף, ותעבוד עמו, עד כדי כך שהחומריות ממעדן, וסיים – הבעל שם טוב – לעשות טובה ליהודי בגשמיות ובפרט ברוחניות צריך מסירות נפש, כי יש ונשמה יורדת לעוה"ז וחיה בה שבעים שמונים שנה בכדי לעשות טובה ליהודי.
על התורה הזאת חזר ר' מרדכי מספר רב של פעמים שוב ושוב התעמק בהם, באומרו הרבי אומר ששבירת הגוף ע"י תעניות וסיגופים הרי זה שלא ע"פ התורה, כי דרך התורה היא לשנות ולעזור לגוף שיוכל למלאות את שליחות האלקית המוטלת עליו ושם כך הוא נברא, ואשר לעשות טובה ליהודי בגשמיות ופרט ברוחניות צריך לזה מסירות נפש.
וכל מה שהוא – ר' מרדכי – התעמק יותר בדברי הרבי חשב יותר אודות חבריו, ר' יששכר דוב ור' חיים, שילך לחפשם ויספר להם מהדרך החדשה שהרבי "הבעל שם טוב" מלמד, כדי לחפשם, עליו ללכת בעצמו לעיירת מסביב לעיר מוהליב. אך כיצד ילך מהרבי?
כמה שבועות חשב בזה אך לא יכול הי' להחליט בדעתו לעזוב את הרבי.
