סיפור אישי לחנוכה מהרב שאול לייטר

היינו חתן וכלה, בעת שזכינו להיכנס ליחידות עם הרבי מלובביץ', לפני כארבעים שנה. באותה תקופה- שהיתה שנה לאחר אירוע התקף לב שאירע לרבי,  ביקשו מהחסידים שלא להשאיר 'קוועטלאך' (פתקים לבקשת ברכה) ואף לא לשוחח עם הרבי, אלא אם כן, יפנה הרבי.  

בעוד שאשתי חיה ברכה ואני מחכים שיגיע התור שלנו, פנה אלינו הרב משה קוטלרסקי, אחד מצוות הנהלת המזכירות, ואמר "אתה חתן? אם אתה בדרך להתחתן ולעבור לישראל, עליך לכתוב פתק לרבי!" הקשבנו לעצתו, וחיינו השתנו להפליא.

בהיותו ביחידות, אחד הדברים שאמר לנו הרבי, כי עלינו להיות דוגמא חיה לאחרים, להיות "נרות מאירים" , להשתדל תמיד להפיץ את האור לאחרים סביבנו. הוא בירך אותנו, ואף שלא תמיד קל – זוהי משימת חיינו!

המסר מחג החנוכה הוא שעל כל יהודי מוטלת משימה – להיות אור מאיר בסביבתו. וזוהי גם המטרה הפנימית בהקמת "אסנט" .

עלינו לזכור שכל אחד מאיתנו הוא מכבי. גם אם לפעמים ניתקל בקשיים או ניכשל במכשולים, ונחשוב שהסיכויים להצלחים הם אפסיים, תמיד נזכור כי בידינו היכולת להפוך חושך לאור, לשנות את הסביבה ולהביא גאולה לעולם!

כשאתה רואה אדם שזקוק לסיוע גשמי, או זקוק להדרכה רוחנית, יש לדעת כי אם הקב"ה זימן לך לראות את הצורך של הזולת- זה סימן שיש לך את הכח לעשות מה שצריך כדי לשנות את המצב, לטובה.

יהי רצון שאור נרות החנוכה והאור הפנימי בתוכנו יאירו את העולם כולו.

בברכה, הרב לייטר.

פעילויות ממולצות