חירות בכל המישורים

מראשית חודש ניסן עסוקים כולם בסדר ונקיון, בדרך אל השיא של "ליל הסדר". מהו "הסדר" המדובר ומה חשיבותו? המבנה הפנימי של ההגדה מתאפיין בתבניות יסוד החוזרות על עצמן שוב ושוב, ואמורות להדריך אותנו כיצד להתקדם בדרך אל הגאולה והחירות באותו סדר פנימי.

הסדר של עולם הקבלה

כדי להבין את משמעותו הפנימית של מושג הסדר בכלל, יש לחשוף ענין יסודי של תורת הקבלה, תורת הסוד היהודית.

שורש המושג קבלה הוא ק.ב.ל. נוטים לקשר שורש זה עם קבלת מסורת סודית שעברה מפה לאוזן במשך דורות; אך בשתי הפעמים היחידות בהן מופיע השרש ק.ב.ל בחמשה חומשי תורה משמעותו היא הַקְבָּלָה ("מקבילות הלולאות"). עובדה מפתיעה זו מלמדת כי המשמעות הראשונה של תורת הקבלה היא עיסוק בהקבלות. מה הכוונה? תורת הקבלה מלמדת אותנו על המבנים הבסיסיים ביותר העומדים בתשתית הבריאה כולה, ומקבילה אליהן תופעות ומבנים רבים במציאות. הקבלה אמתית עושה סדר בבלגן מרובה הפרטים של עולמנו, חושפת את טביעת אצבעו של הבורא (או שמא נאמר, חתימת שמו של האמן, כפי שיתברר בהמשך) ובכך משרה בטחון ביד המכוונת את המציאות, ובעיקר משמשת כמפת התמצאות המאפשרת להתקדם בכוון הנכון. בנוסף, הקבלה בין מבנים שונים מפתחת חשיבה בין-תחומית המעשירה את ההתבוננות.

ארבעה לשונות של גאולה

אחרי הקדמה זו נוכל לחזור לליל הסדר ולהדגים את הדברים.

התבנית הבולטת ביותר בליל הסדר היא החזרה על המספר 4. מספר זה מופיע הן באופן גלוי (4 קושיות, 4 כוסות, 4 בנים), והן באופן נסתר (למשל: ההגדה כולה מבוססת על דרשה של 4 פסוקים בסך הכל). הבטיחו לילדים אגוז על כל רביעיה שהם ימצאו בליל הסדר, ותתפלאו כמה רביעיות מתגלות לכם בהגדה…

המספר 4 שייך למבנה הקבלי הבסיסי ביותר, ארבע אותיות שמו המפורש והמיוחד של הקדוש ברוך הוא – י-ה-ו-ה (שמרוב קדושתו ועוצמתו אסור להגות אותו בפה, ולכן בדרך כלל קוראים לו סתם "השם" או "הויה", וכאשר נתקלים בו בתוך פסוק או תפילה הוגים אותו "אדוֹנָי").

המדרש מלמד כי ארבע הכוסות אותן שותים במהלך הסדר מכוונות כנגד "ארבעה לשונות של גאולה" המופיעות בהבטחת ה' ליציאת מצרים: " והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה… ולקחתי אתכם לי לעם…". המפרשים מסבירים שארבעה לשונות אלו הם ארבעה שלבים בגאולת עם ישראל ממצרים: בטול השעבוד עם תחלת עשר המכות, היציאה מארץ מצרים, קריעת ים סוף ומתן תורה בהר סיני.

העובדה שלפני הבטחה זו אומר ה' כי עד כה לא הודיע לעם ישראל את "שמי הוי'", וכי בתחילתה ובסיומה מופיע הביטוי "אני הוי'", מדגישה יותר כי ארבעת לשונות הגאולה מקבילים לארבע אותיות שם הוי' (מלמטה למעלה, שהרי הלשונות מתארות תהליך של יציאה ממצרים ועליה לקראת ארץ ישראל).

ארבעה שלבים של שחרור הנפש

הדבר העיקרי שההקבלה לשם הוי' מעניקה לנו, הוא האפשרות לתת לשלבי הגאולה גם פרשנות נפשית, שכן ארבע אותיות השם מקבילות לארבע רמות בנפש האדם (מלמטה למעלה): ה-ה האחרונה שייכת לממד המעשה וההרגל; ה-ו שייכת לממד הרגש; ה-ה הראשונה לממד השכל; וה-י שייכת לממד הנשמה הפתוחה להשראה האלוקית המגיעה מלמעלה. ארבעת לשונות הגאולה מתגלים לפיכך כארבע מדרגות של יציאה לחירות בכל אחד ממישורים אלו בתוכנו, כאשר שלבי יציאת מצרים (בטול השעבוד וכו') מהווים משל לאופן בו עלינו להשתחרר בו:

"והוצאתי"

ראשית השחרור ממצרים היא בטול השעבוד. העבד כבול בסדר יום כפוי ומעיק, והחרות לעשות כרצונו היא השלב הראשון של השחרור. בחיינו שלנו, השעבוד הפרטי מתבטא בהיותנו כבולים להרגלים מזיקים וכובלים, וראשית השחרור היא שינוי ההרגלים באופן מעשי (למשל, להשתחרר לשבוע מההרגל היום-יומי לאכול לחם…).

"והצלתי"

השחרור מסדר היום המוכתב והאפשרות לעשות מה שהלב חפץ מגלה לעבד המשתחרר עד כמה הוא הסתבך ברגשות שליליים וזרים לו. כעבד-לשעבר הוא מוּנע בתחלה מרגשות התסכול שקדמו לשחרור, או מתוך הזדהות עם רגשותיו של אדוניו-לשעבר (מה שבא לידי ביטוי קיצוני ב"תסמונת שטוקהולם"). רגשותיו האמתיים מכווצים ונעלמים, כעובר ברחם אמו (כדימוי בו משתמשת הקבלה). שחרור הרגש הוא בעצם לידה מחודשת, והוא דורש הצלה מה'ארץ' – כלומר, האוירה – הקודמת. אחרי ששינינו את ההרגלים, עלינו לחשוף מחדש את הרגשות שהיו שבויים בתוכם, למצוא מה באמת מושך את לבנו וממה סולדת הנפש היפה ולהשתחרר מפחדים ומשיכות שאינם מתאימים באמת לאופיינו היהודי.

"וגאלתי"

שלב קריטי נוסף הוא השחרור ממנטליות העבד, המחשב כל דבר על פי דפוסי החשיבה של העולם בתוכו היה משועבד. הגאולה השלמה היא רק כאשר צורת החשיבה הנושפת בערפו של העבד הנמלט 'טובעת בים'. גם כאשר חשפנו את הרגש האישי הבריא שלנו, אנחנו עלולים להקשיב לטענה ש'אסור לפעול מהבטן, וחייבים לפעול מהראש', בלי לשים לב שהראש שלנו נמצא עדיין בשבי, מסתובב בכל רגע לראות מה חושבים עליו בני הארץ ממנה ברח. גאולה אמתית היא שחרור השכל מדעות קדומות ותרבות זרה.

"ולקחתי"

אחרי השלבים של "החופש מ…" במעשה, ברגש ובשכל, צריך להגיע "החופש ל…" – מציאת היעוד האמתי של האדם, לשמו נועדה כל היציאה ממצרים. יעוד זה מתגלה לאדם מן השמים, כמו במתן תורה. יש לשים לב שהפועל "ולקחתי" אומר שאנחנו לא לוקחים את התורה לעצמנו, אלא 'נלקחים' אליה. מציאת יעוד אמתי בחיים כרוכה בשחרור האדם מעצם ה'אני' שלו, שהוא השארית האחרונה של ההגדרה העצמית שהתעצבה בשעבוד, ונכונותו להתמסר באמת לזהות החדשה אותה מעצבת עבורו תורת ה' בכלל והשליחות האישית שלו בפרט.

לבוא אל הארץ

אחרי ארבעת לשונות הגאולה מופיע פסוק נוסף עם עוד לשון: "והבאתי אתכם אל הארץ". מעל המבנה של ארבע אותיות שם הוי' קיימת דרגה חמישית, הרמוזה ב"קוצו של י", ב'שפיץ' הרומז כלפי מעלה, אל מה שמרחף מעל המודעות האישית-הפנימית. אחרי היציאה לחירות בכל ארבעת המישורים, הרצון משתוקק לממש את הכל בארץ ישראל בה יכול עם ישראל לממש באופן טבעי ויום-יומי את כל סגולותיו וכשרונותיו. בחיי הפרט, ארבעת מישורי החירות של הנפש מוליכים כל אחד ואחת למצוא את חלקו ונחלתו בעולם, הזירה במציאות בה יוכל לממש את כשרונותיו ואת שליחותו.

שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח, חירות אמיתית וגאולה שלמה!