פעם אחת נסע יהודי שלוה כסף בשביל לקנות סחורה עבור בעלי החנויות בעירה שלו. בהגיעו ליריד, קנה את הסחורה המבוקשת, ומיד החל נוסע בדרכו חזרה. זה לא כסף שלו ולא סחורה שלו – הוא רק מקבל אחוזים. הוא היה עיף מאד, ישב בעגלה – העגלון נוסע והוא נרדם.
פתאום הוא מתעורר ומוצא שהעגלון טעה בדרך, והגיעו למקום שהעגלה טבעה בתוך בוץ ואי אפשר להוציא את העגלה. לא זו בלבד שאי אפשר להוציא את העגלה מהבוץ, אלא יש סכנה שכל הסחורה היקרה תתלכלך ואז הוא יפסיד הכל, וזה שלו. ברגע שהתעורר וראה את מזל הביש התחיל לבכות ולצעוק לה'.
עובר בדרך יהודי אמיד ושומע קול בכי תמרורים, מתקרב לראות ומבחין ביהודי העומד ובוכה על כך שעגלתו טובעת בבוץ. הוא רוצה לעזור, ומה הוא יכול לעשות? הוא מפשיל את השרוולים שלו בנסיון לעזור ליהודי ולעגלון לחלץ את העגלה מהבוץ. הוא לא מצליח, אין לו כח – את כל הכח הוא משקיע ולא מצליח.העשיר מרים מבטו לשמים ואומר – רבונו של עולם, אני רוצה לעזור ליהודי המסכן. אם הדבר היה תלוי בכסף, הייתי מפזר את כל מה שיש לי על מנת לעזור ליהודי זה,אלא שכסף לא יועיל מאום רק כח דרוש כאן וכח אין לי.
ממשיך אדמו"ר הזקן ומספר, שבאותו זמן, במרחק של עשר פרסאות, יש יהודי אחר – בחור צעיר בעל כח, גבור חיל יהודי, והוא הולך ברחוב ושומע גם הוא קול בכי. הוא חושב לעצמו שבוודאי ישנם פה איזה גזלנים שהתנפלו על מישהו, אז הוא מתקרב למקום ורואה שם הרבה אנשים סביב משפחה והמשפחה בוכה. הוא חושב שאנשים שודדים מישהו, אז הוא תפס את מי שסביב המשפחה ומתחיל להרביץ להם. אומרים לו – רגע רגע, אנחנו משטרה, פועלים מטעם החוק. הוא בעל קרעטשמע שלא שילם לפריץ, ועליו ללכת לבור – אנחנו פועלים מטעם החוק, זה חוק המדינה. הוא שואל כמה צריך לשלם בשביל לפדות אותם, ואמרו שהם חייבים כך וכך כסף – אבל כסף אין לו.
אז אותו בחור חזק מרגיש מסכן, אז הוא צועק כלפי שמיא – רבונו של עולם, אם היו פה שודדים וגזלנים הייתי בוודאי מראה להם נחת זרועי על מנת לעזור לאחר בצרה אך הדבר אינו תלוי בכח אלא בכסף וכסף אין לי.
מסיים אדמו"ר הזקן – שעל שני הסיפורים האלה צריך לכוון ב"אתה יודע רזי עולם", שרק אתה הקב"ה יודע למה העשיר שאין לו כח הגיע למקום שצריך כח ולא כסף והבחור בעל הכח שאין לו כסף הגיע למקום שצריך כסף ולא צריך כח.
