ותרנות ונתינה לזולת היא אמנות של ממש. האדם מטבעו אנוכי ומחפש להיטיב עם עצמו ולספק את עצמו, וכל התעלות מעל הנטייה הטבעית הזו כרוכה בהתמודדות וראויה להערכה.
כבר משחר ימיה של האנושות מתועדים גילויי אנוכיות. חווה, אשת אדם הראשון, נכשלה באכילה אסורה מפירות עץ הדעת ומיד מיהרה להכשיל את בעלה יחד עמה, כי לא פרגנה לו להישאר מחוץ לתמונה העגומה. קין קינא בהבל אחיו, שהצליח לרצות את הקדוש-ברוך-הוא טוב ממנו, ובהזדמנות הראשונה קם והרג אותו.
לכן מי שמצליח להתגבר על הנטייה האנוכית, לוותר לזולת ולפרגן לו, שלא לדבר על מי שעושה זאת על חשבון הפסד עצמי של ממש – הוא אמן. אדם כזה הצליח לצאת ממכלאת האגוצנטריות הטבעית שאופפת את המין האנושי ולהשתחרר ממנה לפחות באופן זמני, בעת הנתינה.
נכונות מצדנו להעניק לשני היא גורם שמשפיע אפילו על הקדוש-ברוך-הוא. חז"ל מספרים כי השטח שנבחר להקמת בית-המקדש בירושלים היה במקורו אדמה חקלאית שחלקו שני אחים. לאחד הייתה משפחה ברוכת ילדים והשני היה בודד וערירי. לילה אחד קם האח הערירי, השיג את הגבול שבין חלקי האדמה אל תוך השטח שלו והגדיל את חלק אחיו, מתוך מחשבה כי משפחה מרובת נפשות זקוקה ליותר מחיה ממנו.
באותו לילה, קצת יותר מאוחר, עשה גם האח השני אותו דבר. הוא השיג את הגבול אל תוך השטח שלו והגדיל את חלק אחיו, מתוך מחשבה כי אם אין לאחיו משפחה לפחות שיתנחם ברווחה כלכלית. ראה הקדוש-ברוך-הוא את האהבה שבין האחים ונכונותם לוותר זה לזה, ואמר: על אדמה זו ייבנה ביתי.
סיפור מדהים עוד יותר מופיע בפרשת השבוע – סיפור גבורתה של רחל אמנו. רחל נבחרה לאישה על-ידי יעקב. בעת ההכנות לנישואין, שיערו השניים כי אביה של רחל, לבן הרמאי הסדרתי, עשוי להפתיע ובחסות החשיכה להחליף את רחל בלאה אחותה, ולכן סיכמו ביניהם על סימני זיהוי שימנעו תרמית. ואכן, את אשר יגורו בא. לבן חולל את התרמית. רחל ידעה על כל מראש, ומכל מקום נתנה לכך יד, למרות שידעה כי עלולה להפסיד את בן זוגה הנבחר: היא הואילה לוותר ללאה וגילתה לה את הסימנים שסוכמו בינה לבין יעקב!
וזכתה רחל לשכר זהה לזה של שני האחים: גם בתי-המקדש וגם המשכן הוקמו על אדמת בניה. בתי-המקדש על אדמת שבט בנימין ומשכן שילה על אדמת שבט יוסף.
יש לנו אפוא את המתכון שגורם לקדוש-ברוך-הוא להתגלות בינינו: לאהוב באמת, להעניק, לוותר ולפרגן. זה מה שגרם בעבר לבניית הבתים לשכינה וזה גם מה שיגרום לבניית ביתה הנצחי – בית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מפנה תשומת לב לכך שבעת האחרונה מגלה האנושות את הערך הגדול שבנתינה. חברות כלכליות תורמות לארגוני צדקה. מדינות נחלצות לעזרתן של אחרות שנקלעות למצוקה ומספקות להן סיוע הומניטארי. שינוי קוטבי מהעידן הלא רחוק בו כל מדינה שמרה אך ורק על האינטרסים שלה, וממשלים ארבו לכל גילוי חולשה של מדינה שכנה כדי להשתלט עליה ולספח לעצמם את שטחה.
אווירה של אחווה הולכת ומשתלטת על העולם, ולדברי הרבי –זו תוצאה ישירה של תהליכים רוחניים שמחולל המשיח בעולם. אלו תהליכים שנועדו להוביל את האנושות אל האחווה המושלמת שתשרור עם בנייתו של בית-המקדש השלישי, וכל גילוי מצדנו של ותרנות ונתינה לזולת, תורם לתהליכים ומביא להאצתם.
