fbpx

תהפוכות – סיפור מרתק לפורים

תהפוכות

בראשית שנות השמונים, שימש הרב שלמה שוורץ, המוכר בפי כל 'שוורצי', כרב הקמפוס באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA. בהגיע חג הפורים הציע הרב לעוברים ושבים את הזכות לשמוע 'קריאת מגילה' -במגילת אסתר- אך אף אחד מהסטודנטים לא היה מעוניין. למעט אחד, והוא פרופסור יהודי.

בתחילה חשב הפרופסור שקריאת המגילה תיקח מזמנו דקה או שתיים, אך כאשר החל שוורצי לגלגל קלף גדול מקצה המגילה לתחילתה, שאל הפרופסור: "בכמה זמן מדובר?!"  ונענה כי מדובר ב 15-20 דקות. הפרופסור אמר שהוא ממהר ללכת לביתו בעיירה אירווין ואין ביכולתו להמתין ולהקשיב לקריאת המגילה.

בלי לחשוב פעמיים אמר שוורצי "ארווין? גם אני צריך להגיע לשם. האם אוכל לקחת איתך טרמפ?"

הפרופסור נענה בחיוב ושוורצי הצטרף לנסיעה. העיירה ארווין נמצאת מחוץ ללוס אנג'לס וכשעה נסיעה. בהיותם נוסעים, פנה שוורצי לפרופסור ובפיו הצעה "תראה, לפנינו נסיעה ארוכה וחבל שלא נעשה כלום. אני מציע שבינתיים אקרא לך את המגילה, ואתה תקשיב בזמן שאתה נוהג. הפרופסור הסכים וכך היה. 

בהגיעם אל אירווין פנה הפרופסור ושאל את ידידו: "לאן מועדות פניך? מה מעשיך בעיר?" ענה לו שוורצי "אל תחנת האוטובוס הקרובה".

ההבנה נפלה בראשו של הפרופסור. שוורצי יעשה את דרכו אל לוס אנג'לס כלעומת שבא! הוא הצטרף אל הטרמפ לא עבור ענין כלשהוא אלא ניצל את הנסיעה כדי לעשות לו עצמו טובה ולהקריא לו את המגילה. 

נראה כי בזה מסתיים סיפורנו, הנראה מעט תמוה. מה הטעם  בכך שרב יבזבז את זמנו בנסיעה במכונית, רק על מנת לקרוא מגילה לאדם שלא היה מעוניין לשמוע?!

וכאן העלילה מתקדמת….
לאחר כשלושים שנה, בתחילת 2017 , נפטר שוורצי. ביום בהיר אחד, התרחש מפגש מעניין בישיבה החסידית של חב"ד.
הרב "מיישה" (משה) שוורץ, מבוסטון, פגש בצעיר לא מוכר, שפנה אליו בשאלה: "האם אתה בנו של הרב שלמה שוורץ?"
כן. ענה לו מוישה. והצעיר סיפר:

"גדלתי במשפחה מתבוללת, קרוב לגיל 20 החלטתי לעשות תשובה ולעבור לחיות אורח חיים על פי התורה, חיפשתי ללמוד בישיבה.
הורי נבהלו, שהרי חלומם היה שאלמד בקולג', וללמוד בישיבה נראה להם מופרך ונורא. התפתח ביננו סכסוך רציני.

"בשלב מסוים הוריי הציעו דרך לפתור את המריבות, על ידי דיון משפחתי, בעזרת סבא וסבתא שלי.
סבא היה פרופסור מכובד, והורי היו בטוחים שהוא יתמוך בגישה שלהם דווקא.

ואכן הפגישה התקיימה. סבא הקשיב לשני הצדדים. ואז פנה אלי ושאל 'לאיזו ישיבה אתה רוצה ללכת?' 

'ישיבה חסידית!' עניתי. ובאופן מפתיע סבא אמר: 'טוב, חסידית זה טוב. לך לשם'.
ההורים שלי היו המומים! מה קרה לסבא שהוא תמך במהלך כזה? וסבא הסביר.

סבא סיפר את הסיפור עם הרב שלמה שוורץ. אותו שלמה היה הפרופסור שנהג במכונית ושמע את קריאת המגילה.

‘אם מדובר בישיבה המחנכת לערכים כאלה, ולהתמסרות כזו לאנשים אחרים, עד כדי הקדשת שעות למישהו אחר שתהיה לו מצווה יחידה, אני שמח שהנכד שלי יגדל במקום כזה!'

מקור הסיפור: עיבוד של הרב ירחמיאל טיליס. מתוך מכתב של הרב מנדל שוורץ, יורשו של אביו כמנהל המרכז "חי" בלוס אנג'לס – "The Chai Center of Los Angeles"

פעילויות ממולצות

סגירת תפריט
×

עגלת קניות

דילוג לתוכן