תרגול יוגה נמצא בכותרות. כבר כמעט שני עשורים שישנה עלייה מתמדת במספר המתרגלים בעולם המערבי, וסגנונות שונים מתפתחים בהתאם למפגש של אותה מסורת עתיקת-יומין עם כל תרבות שמאמצת אותה לחיקה. מה זה בדיוק שמייחד את היוגה?
היוגה ממזרח למערב
ניתן לומר שישנה מגמת עלייה בכל הנוגע לפעילות גופנית בכלל בעולם: יותר ויותר אנו פוקחים את עינינו למחיר שגבה מאיתנו המעבר לחיים העירוניים. בין אם זה עבודה במשרד, תרבות פנאי שכוללת, לרוב, צפייה במסך, וגם כמובן הנגישות למזון מעובד ומהיר. יש שמוצאים את עצמם בתוך המציאות הזאת כמו דג במים, כאילו רק חיכו כל שנות הציוויליזציה לרגע הזה, ויש כאלה שהרבה, הרבה פחות מסתדרים עם המודל המודרני הזה.ישנה התעניינות מחודשת בכל הנוגע לפעילות גופנית על כל גווניה מכל קצוות הגלובוס, אבל בעיקר בעולם המערבי, הנחשב ‘מפותח יותר’.
למרות העניין הגובר בכל סוגי הספורט, אי אפשר להכחיש שיוגה קנתה בליבנו, ובתודעתנו, מקום של כבוד. למה זה, שבין תנוחת לוחם לתנוחת עץ, אנחנו מוצאים משהו מעבר?
אותו מצב מודרני, שנושא בחובו השלכות מורכבות לגוף, לא מדלג על הרבדים הרוחניים והמנטליים של האוכלוסייה. יחד עם מגיפות ההשמנה ומחלות הלב, האדם המודרני מוצא את עצמו לא פעם אבוד בתוך ים האינפורמציה והצורך לשווק את עצמו באינספור במות דיגיטליות. מצב שבקלות מוביל לחרדה לגבי הישגיו החומריים והמדידים, תחושת בדידות וחוסר סיפוק, והרשימה רק מתארכת. מתוך אותו מקום של מועקה וכאב חווה המערב התעוררות בלתי רגילה בכל מה שקשור לרוחניות. מדיטציה ויוגה, תרגולים עתיקים המזוהים בעיקר עם המזרח, מככבים בתור הבחירות העיקריות שלנו להתמודדות עם אותם מצבים לא פשוטים. עד כדי כך שבימינו המספר המוערך של מתרגלי יוגה בעולם עומד על 300 מיליון. בארה"ב לבד, אחוז המתרגלים יותר מהכפיל את עצמו מאז 2012.
אז מה זה בדיוק יוגה?
עם שורשיים בני אלפי שנים בהודו, היוגה מורכבת משתי מילים: יוג’ – לאחד, והמילה יוק- לרתום. האיחוד אותו מבקשת היוגה מתבטא בחוויה העמוקה של התעלות מעל האגו לכדי הרגשת אחדות כללית עם הבריאה, עם מקור הכל. אותו איחוד מושג לא רק על ידי תרגול תנוחות על מזרן (התנוחות, אגב, מהוות רק שמינית מתרגול יוגה כפי שהוא נוצר במזרח), אלא גם על ידי ניקוי המחשבה, ניקוי הדיבור, שליטה וחיבור לנשימה, ושחרור התודעה מהפטפוט האינסופי אליו היא לרוב נתונה.
יש כמובן המון זוויות מהן נוכל להסתכל על האלמנט הפיזי של התרגול, אבל אחת התובנות שלרוב יכו בנו היא הקשר בין גמישות הגוף לגמישות התודעה. כמה בעצם משפיעות אותן תנוחות, והתנועה והנשימה שמלוות אותן, על היכולת התודעתית להשתחרר מכבלי האמונות שלנו לגבי עצמנו, ולתת לנו את האפשרות לחוות פשוט להיות. הוויה טהורה, לא מצומצמת לתוך גוף, היסטוריה, רעיונות ודעות. פשוט.
במקום שנהיה עסוקים באמונות לגבי מי אנחנו, היוגה מזמינה אותנו לראות את הפוטנציאל האינסופי שטמון בבחירה של מי אנחנו רוצים להיות, בין אם זוהי חתירה לקראת אידיאל, או פשוט הרצון להצליח להתמסר בשלמות לכל רגע נתון.
את אותו מצב תודעתי גבוה, אומרת לנו היוגה, עלינו לרתום לכל היבט של חיינו: לרתום את אותו פטפוט אינסופי בראש, לרתום את אותן נשימות לא סדירות, לרתום את אותן תנועות אוטומטיות לתודעה הגבוהה של ההוויה, של חוויית האני שמתמזגת עם כלל הבריאה ומביאה לתחושת שלום ושלווה עמוקה. ולא רק מתוך העונג שבפעילות גופנית, אלא מתוך בחירה לחפש מעבר, מתוך אמונה שהקיום יכול להעניק תחושת סיפוק עמוקה רק מעצם היותנו, ותו לא.
שילוב זה של אחדות ורתימת החוויה האנושית למציאות גבוהה יותר היא בדיוק מקור המשיכה של תרגול היוגה, והסיבה שכל כך הרבה מאיתנו בוחרים בזה כדרך חיים.
