אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

סיפור המאסר והגאולה

הרב שלמה כץ

סיפור המאסר והגאולה

סיפור המאסר והגאולה די"ט כסלו – ראש השנה לחסידות תורת-החסידות זו שחרתה על דגלה את העמדה מתוך שמחה  -- עוררה הד בכל רחבי תבל והקיפה במשך הזמן קהל עצום. קיבוצי היהודים במדינות שלמות נמשכו ונכנסו תחת דגלה והתחילו להתנהג לפי רוחה של שיטת החסידות.

 
עם התגדלותה והתרחבותה של תנועת החסידות -- התעוררה בתקופה ההיא תנועה נגדית שנלחמה בתוקף בעצם קיומה של החסידות, דרכיה, תורתה ושיטתה.
 
בחוג הלומדים הליטאיים במיוחד, לא נראתה הדרך שרבנו הזקן הביא ממעזריטש. מאבק עז וחריף נתעורר נגד תורת ודרך החסידות, ואם כי המאבק היה חריף ומלא בזלזולים וחרמות, אך כל זה התרכז בתוככי העם מבלי לערבב בזה את השלטון הגויי. בשנת תקל"ג, י"ט כסלו, נסתלק המגיד הגדול ממעזריטש והמאבק נגד החסידות התגבר בחרמות ורדיפות קשות יותר מאשר עד אז.   

סיפור המאסר והגאולה של האדמו"ר הזקן בא בהמשך למאבקם של היהודים ה'מתנגדים' בשיטת החסידות. הללו ניסו להלחם בדרכים רבות ושונות, אך ברוך ה' לא הצליחו. 

בתקופה המדוברת, חלו תמורות פוליטיות, במהלכן עברו חלקים נרחבים משטחה של פולין לשליטתה של מדינת רוסיה ששלטה בנתיניה ביד ברזל תוך התערבות בכל פרט ופרט בחייהם, שלא כמו מלכות פולין שהייתה חלשה ולא יציבה. המתנגדים ניצלו עובדה זו בכדי להגיש כתב הלשנה כנגד הרבי וחסידיו, ובכך להעביר את המאבק בשיטת החסידות לידי הממשלה הרוסית. 

לביצוע ההלשנה התנדב רב העיר פינסק, אביגדור שמו. הוא נסע לבירת רוסיה, פטרבורג, כשמטרתו הלשנה כוללנית על הרבי וכל חסידיו. 

כתב המלשינות כלל סעיפים רבים, ביניהם: 

הרבי הוא מורד במלך רוסיה, ולשם כך אוסף את חבורת החסידים 'אל הדגל'. 

הרבי שולח שוחד לסולטאן העותומאני על מנת לקבל סיוע במרד. (זאת על רקע העובדה שהרבי שלח כספים אל ארץ ישראל שהייתה בשליטת הסולטאן – כספים שכמובן נועדו לעזרת יהודי ארץ ישראל שהיו אז בשפל כלכלי ולא היו קשורים כלל לסולטאן). 


במקביל נטען כי הרבי מנהיג חידושים ביהדות, אשר 'הורסים' את דרך התורה, כביכול. וכך עוד סעיפי שווא ועלילות שונות.

 
הממשלה נכנסת לפעולה


הממשלה, כמובן, לקחה את העניין ברצינות, ומיד נשלח 'סרדיוט' (חייל) במטרה לעצור את הרבי, להביאו לעיר הבירה על מנת לחקור את הפרשיה, ולהחליט כיצד לטפל בו. 

החייל הגיע לבית הרבי, ובהיכנסו לחדרו, מצאו עטור בטלית ותפילין באמצע התפילה. הוא לא רצה להפריע לתפילת הרבי, ולכן יצא לחדר החיצון, שם ישב לסעוד עד לסיום התפילה. 

בינתיים פנה הרבי אל יהודי מקומי בשם הרב דובער ליטמאנם, שנכח אז בחדר, ואמר לו כי הוא מוכרח לברוח ולהתחבא. הרבי פשט את הטלית והתפילין, לקח אותם עימו, והשניים יצאו החוצה דרך דלת אחורית. 

היהודי נשא את הרבי על כתפיו אל מעבר לנהר עד לבית העלמין הסמוך, שם התחבא הרבי.  בהמשך השיג היהודי עגלה בה נסע הרבי למלון בשם 'סיראקאראטניע'. 

בינתיים שב החייל לחדר הרבי ומצא רק את הרבנית. הוא פרץ בצעקות ודרש ממנה בתוקף לומר היכן הרבי (יש אומרים שהכה אותה). אך היא מילאה פיה מים, ושתקה.. 

החייל הודיע לתושבים כי בכוונתו להחריב את העיר כולה, ולמסור את אנשיה למשפט. ובכדי להמחיש את איומו הצית חביות זפת רבות בתוך העיר ומחוצה לה, עד שכל העיר נראתה כעולה בלהבות אש שנראו עד למרחוק. אך התושבים גילו מסירות נפש ולא פצו את פיהם. 

הלה הבין שלא יצליח בשיטה זו, ועבר לדיבורים רכים: "הבינו" אמר, "הלא בסוף נגלה את הרבי. הבא נחסוך עגמת נפש מכולנו, גלו לי את מקומו לטובת כולנו, וגם לטובת משפטו של הרבי". 

כמה מאנשי העיר הלכו אל הרבי וסיפרו את הדברים. השיב הרבי: "אני הייתי צריך לברוח לזמן מה, כמו שכתוב בתורה: "ויברח יעקב ... " אך כעת כבר ניתן לגלות את מקומי. 


 האנשים עשו כן, והחייל הלך אל הרבי, אסרו בשלשלאות ברזל, ולקחו למעצר במרכבה שחורה מיוחדת שיועדה למורדים במלוכה.


זעזוע בקרב החסידים


השמועה פרשה כנפיה בכל רחבי הארץ, ובכל עיר ועיר נפל בקרב החסידים אבל, צום ובכי. 

החסידים התכנסו והחליטו על שני צעדים: 

ראשית: שליח אחד יעבור בין החסידים ברחבי המדינה, על מנת לגייס כסף למחיית משפחת הרבי שנותרו ללא פרנסה.
שנית: אנשים נכבדים מומחים בחוקי המדינה, ייסעו לפטרבורג לחקור ולדעת על מה ולמה נאסר הרבי. 

למשימה הראשונה נבחר הרב הקדוש הרב אהרן הלוי (לימים, האדמו"ר משטרשאשיעלי') תלמיד מובהק של הרבי. הוא נסע  בין החסידים, והם פתחו לו את ידם בנדיבות. 

למשימה השנייה התגייסו הרבה מגדולי החסידים. עשירים ונכבדים נסעו לעיר הבירה, ויחד עם חסידים נוספים ששהו בפטרבורג למטרת מסחר, ניסו לברר מה ניתן לעשות. אך איש לא הצליח לעשות דבר. לא עלה כל רעיון לשיפור המצב.              
 

נס על הדרך... 


ובחזרה אל הרבי: כבר בתחילת הדרך הבין החייל כי יש עסק לו עם אדם קדוש. הדרך אל עיר הבירה חלפה על פני העיר 'נעוועל' והמרכבה הגיעה לשם ביום שישי בצהריים. הרבי פנה אל החייל וביקש לעצור ולשבות במקום עקב השבת הקריבה. 

הלה לא חשב כלל לציית והמשיך בנסיעה, אך באופן פלאי, פתאום נשברו צירי העגלה. מיד כשסיימו לתקנם - נפל לפתע הסוס ומת. הבין החייל כי משמיים עוזרים לרבי שלא לחלל את השבת ובהסכמת הרבי הטה את המרכבה לשדה בצד הדרך. 

המסע נמשך לאחר השבת, עד ליעד – מבצר על המים, באמצע נהר הדנובה. הרבי תיחקר בחכמה את הסוהר, והבין ממנו כי ישנם אסירים הזוכים לצאת לחירות אפילו ממבצר נורא זה. 


...ועוד נס

 
חקירת הרבי נערכה בכלא אחר, ששכן על החוף. לכל חקירה נלקח הרבי בסירה מיוחדת בפיקוח חייל צמוד. 

לילה אחד, במהלך  שיוט הסירה לעבר הכלא, ביקש הרבי מהחייל שיעצור את הסירה לדקות ספורות על מנת שיוכל לקדש את הלבנה. החייל סירב לבקשה למרות אזהרת הרבי שביכולתו לגרום בעצמו לעצירת הסירה אך להפתעתו גילה שהסירה נעצרה ואין בכוחו להשיטה עוד! לאחר שאמר הרבי את המזמור הקודם לברכת הלבנה "שחרר" את הסירה לדרכה ופנה שוב אל החייל שיעצור בעצמו. (הרבי רצה לקיים את המצווה בדרך הטבע ולא להשתמש בנס )  הפעם כמובן הסכים החייל למלא את בקשת הרבי, אך ביקש בתמורה ברכה כתובה בכתב יד קדשו. 

אכן, לאחר שנים, פגש חסיד מפורסם של הרבי את אותו החייל שעלה לגדולה והתעשר, כאשר הוא אינו מסתיר את אמונתו שרק בזכות ברכת הרבי (אותה תלה במשרדו מוקפת מסגרת זהב רחבה) הגיע למעמדו הרם.
 

המשך יבוא בע"ה...

 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

חדש! קורס פרחי באך
חדש! קורס פרחי באךקורס הכשרה חוויתי ב-3 סופי שבוע קסומים
לפרטיםלחצו כאן