אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

שיר ושבח לשבת

הרב יוסף קרסיק

שיר ושבח לשבת

מימד אחר לשבת

 
א. השבת אינה רק יום של איסור ושלילה (יום של העדר) להישמר ולהתנתק לחלוטין ממלאכות ועבודות החול הגשמיות, היא גם יום של חיוב, מדובר לא רק על מצוות קידוש השבת, בבגדים במאכלים, אלא גם בהתגלות קדושה מיוחדת והתעלות רוחנית מופלאה, בשבת מתגלה אצל כל יהודי נשמה יתירה.
 
יום השבת הוא יום שונה לגמרי, ובמובנים מסויימים הוא שונה לחלוטין משאר ששת ימי החול, משנכנסת השבת שורה בעולם אווירה אחרת, תחושה עילאית ומרוממת, בתורת הקבלה והחסידות מוסבר שהדבר נובע לא רק בגלל שביום זה אין עיסוקים גשמיים וממילא האדם פנוי יותר לעיסוקים רוחניים, כי נוסף על כך שגם בשבת אין איסור להיות קשור לעולם הגשמי, אדרבה קיימת מצוות "עונג שבת", שהיא גם בעינוגים גשמיים, כגון אכילה, שתיה, לבוש ועוד, והאיסור של השבת הוא רק על עבודה ויצירה;
 
אלא המיוחד והשונה של השבת נובע מכך שבו ביום היהודי והעולם הגשמי שסביבו מתעלים על העולמות הרוחניים, ולאידך אין מצווה לפרוש מגשמיות העולם, ואדרבה קיימת מצווה להתענג בהם, שכן הגשמיות מתעלה על הרוחניות. בשבת העולם הגשמי של היהודי הוא קודש.
 
זוהי המשמעות הפנימית בכך שהשבת היא יום של מנוחה: בפשטות מנוחה היא "החלפת כוח" לגוף הגשמי שהתעייף מעמל ימות החול, אבל בעומק ובפנימיות הדברים החלפת כוח היא של הנשמה, לאחר שבוע של "שקיעה" בחומריות הגשמית והמנוחה היא על ידי התעלות הגשמיות, לכן בשבת לא רק שאין אנו מצווים לענות את הגוף, אלא להיפך - אנו מצווים לאכול ולשתות, כי מאכלי שבת ספוגים בכוחות אלוקיים וכשהם מתעכלים בגוף הם ממלאים את תוכו בקדושה אלוקית. ומקרבים אותו להוויה הרוחנית.
 

מימד אחר לחיי היהודי

 
ב. קיום המצוות הם אך ורק לשם מילוי רצון ה' ולא אמצעי לסיפוק צרכי האדם, לא הגשמיים ואף לא הרוחניים או הנפשיים. להלכות שבת אין משמעות מבחינת צרכיו הפיסיולוגיים, החברתיים או הפסיכולוגיים של האדם, שהלא איסורי מלאכה בשבת אינם נקבעים כלל על-פי כמות האנרגיה המושקעת במלאכות והטרחה שהאדם טורח בהן, אלא על-פי הכללים של ההלכה עצמה - שלושים ותשע מלאכות ותולדותיהם. כי משמעות השבת היא לקדושה.
 
ליהודי אורח חיים מיוחד שאינו נובע מטבעו, נטיותיו וצרכיו אלא רק מהחלטתו לקבל עליו עול מלכות שמים, אורח חיים שהוא שונה ונבדל מאורח החיים הטבעי והלכותיו מבליטות ומדגישות שוני זה, מכאן ששבת מאבדת את כל משמעותה האמיתית-דתית אם הלכותיה מותאמות לנטיותיו או לנוחיות האדם, אין באדם עצמו שום מניע למעשה זה, ולא יוכל למעשה זה מניע אחר מלבד עשיית רצון ה' שציוה אותו ועל כך, כפיית טבע האדם עבודת הבורא, שבת שמספקת לאדם מנוחה ונוחיות בלבד חסרה כל תוכן וערך דתי.
 
כל כוחה של השבת הוא בזרות שיש בה לאורח-החיים הטבעי "אות היא לעולם", ודבר שניתן להיכלל במהלך החיים הנורמלים איננו אות דתי. עיצוב החיים על יסודות ההלכה פירושו יצירת סקטור של דברים ומעשים בחיים שיש להם משמעות של קדושה, שמשמעות הדבר מעשה המצוות, מעשים שהם מיוחדים המיועדים ומכוונים אך ורק לעבודת ה' ואילו כל מעשה אחר – בין אם הוא מוחזק טוב או רע – שהאדם עושה להנאתו או לסיפוק צרכיו הגשמיים או הנפשיים, זאת אומרת לעבודת עצמו, הוא חול, עצם קיומם של המצוות הינם הפגנה והכרזה מתמידה שכל מה שמחוץ למסגרתה איננו קודש והוא אינו ראוי להערצה של קדושה.
 
יש שפע נימוקים למצוות שבת – קוסמיות שבפרשת יתרו, סוציליות שבפרשת ואתחנן ועוד, יתירה מזו אין אידיאה ומגמה שלא נתלתה בה השבת, אך האמת היא שאין כוחה האמיתי (או היסודי) נובעי מאחת מהן, אלא מדבר אחר לגמרי: השבת היא דבר עליון שמעל הטבע - אינה מעשה טבעי ואף לא צורך אנושי אמיתי, שכן מטעמים אנושיים ומוסריים קשה לתפוס את איסורי השבת ממלאכות וכדומה וזה נראה כיום של אי עשיה ובטלה; סודה של השבת הוא בדברי הכתוב "אות היא לעולם", זה שהיא "אות", דבר מיוחד ונבדל החורג ממסגרתו ובולט בזרותו לה.
 
השבת אינה טבעית ואינה יום מנוחה, כי אם יום של קדושה, יום שאסורות בו שלושים ותשע מלאכות, בחלק השביעי של חייו מתנהג האדם לא לפי צרכיו אלא על פי ציווי עליון, השומר את השבת אינו חי חיים שטבעו כופה עליו, כלומר חיי בהמה אלא חיי יצירה. השבת אינה באה לשרת את החיים כיום של מנוחה, אלא כהקמת עולם המנוגד לנתונים והצרכים הטבעיים. שחרור האדם משעבודו לגורמי הטבע והעמדתו תחת מרותה של חוקה.
 

מימד אחר - גלות וגאולה

 
הגאון רבי יהונתן מאייבשיץ שואל: מדוע סיבב הקב"ה שיחרב בית המקדש בשבת? ולמה זכותו של יום השבת לא הגנה על בני ישראל שהמקדש לא יחרב?
 
והוא משיב: החורבן בשבת היה לטובת ישראל!
 
היות שבשבת השכינה שורה בישראל בגלל קדושת השבת, ממילא: א) חורבן לא כילה את בני ישראל כי הקב"ה הגן עליהם, ב) השכינה נשארה עם בני-ישראל ולא זזה מאתם גם לאחר שחרב הבית, והיא נלוותה להם בגלות לשמור עליהם לבל יכלו אותנו הצרים עלינו; אבל אם החורבן היה בחול בזמן שהקב"ה לא שורה בישראל (כבשבת) היתה יכולה להיות גזירה קשה ונוראה!
 
מדברי רבי יהונתן אנו מבינים: שאפילו אצל אנשים כאלו שבגינם נחרב המקדש, הרי בשבת הקב"ה נמצא עימהם ומגין עליהם!
 
            אמרו במדרש "אין ישראל נגאלים אלא בזכות השבת", ובתלמוד בבלי אמר רבי שמעון בר יוחאי אם ישראל ישמרו שתי שבתות כהלכתן "מיד הן נגאלים". ובירושלמי אמרו שאפילו אם ישמרו שבת אחת "מיד בן דוד בא". בקרוב ממש.
 
 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

סופ"ש טיפול בפרחי באך
סופ"ש טיפול בפרחי באך21-23/12 קורס מקוצר בטיפול בפרחי באך
לפרטיםלחצו כאן