אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

פרק י' – ימי הסליחות

עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש

פרק י' – ימי הסליחות
ר' מרדכי חשב בנידון מזה זמן רב, וחיכה להזדמנות מתי יוכל למסור לר' חיים את שליחות הרבי. וכעת כשר' חיים שופך את לבבו, הבין שהמועד בא ועליו למסור את הדברים.
 
אלא שדברי הרבי אין מוסרים בדרך אגב, למסירות שליחות צריך הכנה כפולה, מצד הנותן ומצד המקבל והחליט לדחות את מסירת השליחות עד שיעשו את ההכנה הדרושה.
 
ר' מרדכי ניהל שיחה עמוקה עם ר' חיים והסביר לו את החידוש שיש בדרך  "הבעל שם טוב"  הוא פירש לפניו את המשנה במסכת סוטה "זריזות מביאה לידי נקיון, נקיון מביאה לידי טהרה"  כו' ההסבר הוא שכל הדרגות : נקיות, טהרה, פרישות, קדושה, ענוה, יראת חטא, חסידות, רוח הקודש, כל זה במעלה גבוהה יותר ממה שמבינים המתנגדים.
 
מעלת הענוה ויראת החטא לפי הדרך הישנה הם דברים רגילים. כל אחד הוא אדם ירא חטא ועניו. והנה ר' פנחס בן יאיר שהיה איש אלוקי. מונה מעלת הענוה אחרי הקדמה של יותר המעלות :  זריזות, נקיון, טהרה, פרישות, קדושה ורק אח"כ ענוה ויראת חטא.
 
המעלה הראשונה היא זריזות. זריזות מראה על חיות...  צעד אחר צעד הראה את החסרונות של השיטה הישנה כשהוא מבליט בדרך ממילה את מעלות השיטה החדשה.
 
הוא סיפר לחברו על הסיבות שהביאוהו לנדוד למרחקים, דוקא שם, במרחק, נודע לו על  "הבעל שם טוב" שנתן לו את הכוח והרצון לשנות דרכו. ר' מרדכי סיפר על המשברים שעברו עליו, בהיותו אצל  "הבעל שם טוב". הוא סיפר כיצד נזכר בחבריו, כיצד החליט לדאוג להם וכן סיפר אודות השליחות המיוחדת שיש עבורו מרבו הק' ועוד הוסיף שלא יוכל למסור את השליחות – לר' חיים – עד שיכין את עצמו כפי הנדרש והיה ראוי לקבל לקבל את שליחות הרבי.
 
הדברים הללו שאמר ר' מרדכי כי יש עבורו שליחות מיוחדת מרבו  "הבעל שם טוב" הגאון והצדיק, פעלו רושם חזק על ר' חיים והוא היה מוכן לעשות כל כדי להיות מוכשר לקבל שליחות זו.
 
והנה מתקרבים הימים הנוראים. ר' חיים רצה ביותר שבימי ראש השנה ויום הכיפורים יוכל להתפלל על פי כוונות האריז"ל והתמיד לשנן את  ה"כוונות" כדי להיות בקי בהם.
 
בימי הסליחות היה ר' מרדכי דורש אחרי תפלת מעריב בכל יום ומעורר לתשובה. הוא ביאר והסביר מאמרי חז"ל שוב ושוב עד שהבינו גם פשוטי העם ובמיוחד את מצות תקיעת שופר, והפשוטים כמו הלומדים נהנו מאד.
 
בערב ראש השנה הדביקו מודעות ובהם הודיעו על סדר הדרשות של המגיד בשני הלילות וכן לפני תקיעת שופר, כששכרו את ר' מרדכי כמגיד הקבוע של העיר, היו מוכנים לשכור דירה ולתת אש"ל על חשבון הקהל,
 
אבל ר' מרדכי סירב לזה, ועל כן גדרו פינה  ב"חדר שני"  של בית הכנסת ושם התאכסן ר' מרדכי והכנסתו הייתה  2 שקלים לשבוע כתשלום, בנוסף להכנסתו מיחידים.
 
בליל אמירת  "זכור ברית"  ר' מרדכי חזר  ה"בית המדרש הקר"  בו נאם שעתיים והסביר את עניין  "לך ה' הצדקה ולנו בושות הפנים"  הוא ביאר שהבורא ב"ה הוא זן' ומפרנס לכל חי, ומשגיח על כל בריאה בהשגחה פרטית, ונאמר  "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" ;
חובותינו  היא רק לעשות כלי לפרנסה, אך אסור לנו לדאוג. תפקידנו רק להתפלל וללמוד. ר' מרדכי הטיף מוסר לקהל על שאינם לומדים מספיק, הוא דיבר בריתחא על הפסוק  "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא התבונן". ומשל במילותיו, משלים יקרים שמכל אחד מהם ניתן ללמוד מוסר השכל שצריך לבטוח בה'.
 
היום – הכריז ר' מרדכי בקול בוכים -  הוא יום האחרון של השנה העוברת. כולכם שמעתם את הנאמר, עוד מעט תתפזרו לביתכם תסעדו את ארוחת הערב, תפטפטו קצת עם בני הבית ותשכבו לישון. אך אל תשכחו – ממשיך ר' מרדכי בקול תחנונים – מחר לפנות ערב מתחיל יום הדין, זכרו שמחר אי"ה בשעה זו, כל היהודים על פני תבל ; אנשים ונשים, ובנו, נערים וזקנים, יתאספו בבתי מדרשות שבכל העולם לקראת יום הדין האיום.
 
כולנו פה, נשינו וטפינו נתאסף כאן בבתי המדרשות והכנסיות לבקש מהבורא ב"ה שהוא אבינו מלכנו בקשות. לא-ל מלא רחמים נבוא להתחנן שיתן לנו שנת הצלחה, שנהיה בריאים ושלמים וחס וחלילה שלא יהיו בנינו יתומים ובנותינו יתומות.
 
קהל המאזינים היה רב, בית המדרש הגדול היה מלא מפה לפה, דבר שלא היה זה זמן רב, כולם באו להאזין לדרשתו של ר' מרדכי, כל אחד ואחת נתעורר מדבריו החמים, מדברי המוסר שלו, וכל אחד הובא להתרגשות. אך כאשר דיבר בקשר ליום הדין האיום והנורא, בקשר ליום המשפט, בקשר לתחנונים בהם אנו פונים לאבינו מלכנו אודות בנינו ובנותינו, שתהיה להם אם דואגת ושהיהי לנו מזון לתת לכל נפש, אזי פרצו כולם בבכי תמרורים וביללות. הדברים פגעו בנקודת לבם של רבים ונתנו פורקן להתרגשותם המצטברות על ידי הבכי.
 
ר' מרדכי עומד על הבימה,  עטוף בטלית של הציבור  (ובכל בית כנסת יש טלית ציבורית והמגיד מתעטף בה בשעת דרשותיו), המנורה התלויה מאירה את פניו הלוהטות, כולם רואים את הדמעות הניגרות על לחיו, ידיו פרושות ובקולו הרועד ממשיך להסביר :  עבור מה? – שואל קולו הזועק – עבור אלו מעשים טובים שעשינו יתן לנו  א-ל מלא רחמים שנה של בריאות וילדינו יהיו בריאים ושלמים.
 
"נחפשה דרכינו ונשובה" – צריכים לעשות חשבון צדק כל אחד בעצמו אילו מעשים לא טובים הוא עשה במשך השנה, ונשובה אל ה'. הלילה האחרון לפני הדין והמשפט ומלאכים רעים שנבראו מעבירות שבידנו ; מרכילות, לשון הרע ושקר, גזילה וגניבה, יבואו לתבוע מבורא העולם דין ומשפט.
 
כעת עדיין לא מאוחר, כעת ישנה בידינו האפשרות להתחרט ולחזור בתשובה, כי עדיין בידינו יום תמים. כל אחד ואחת יחזור לביתו, יערוך חשבון מדויק על מעשיו, יתחרט על העבר ויקבל החלטות טובות על להבא...
 
כאשר ר' מרדכי ישב בחדרו הקטן, הוא ערך חשבון על הדברים שאמר ונזכר במראה של בית המדרש ;  כיצד הקשיב הקהל לדבריו, כיצד התעוררו כולם מדבריו כאשר נגע בנקודת לבבם.
 
ר' מרדכי כאלו שומע במוחש את הגניחות והיללות שנשמעו שם, והוא מתחיל להתחרט. למה גרם להם להגיע לכך? מה היה לו לדרוש  מיהודים יקרים אלה ומנשים צדקניות? למה הטיף כל כך הרבה? ולמעשה, מהרהר ר' מרדכי, הלא האנשים הפשוטים הללו עומדים בדרגה עליונה ממנו.
 
מי הוא לעומתם? הם אנשים פשוטים ונשים לא מלומדות שאין להם ידע ואינם יודעים דבר, אך בכל זאת מתפללים בלי ידיעת פירוש המילות, הם יהודים אומרי תהילים ומקיימי מצוות מסכנים בעלי מלאכה זעירים הינם מתפרנסים רק בקושי, הם נהנים מיגיע כפיהם באמת ובעמל רב, ואחרי כל זה נותנים צדקה ובאים לשמוע דברי מוסר כי חפצם להתעלות.
 
כוונתם רצויה, חפצם אמיתי, ומי אני – חושב ר' מרדכי – למדן גדול, נכון שאין להתגאות בזה, אבל באמת צריך להכיר, אני בקי בש"ס בבלי ובתלמוד ירושלמי, ועל הש"ס הנני חוזר בפעם הרביעית בעיון.
 
ידע רב לי בקבלה, וכן למדתי ספרי מוסר, מכמה וכמה פעמים חזרתי על כל המדרשים וספר הזוהר, יהודי ללא דאגת פרנסה, זוגתו תחי' נשארה עם הילדים כאשר פרנסתה בטוחה ומחיתה בשפע, השארתי לה חביות דגים מלוחים, כמה שקי מלח, שקי קמח, עז, עצים להסקה, גן ירק נושא פרי ונוסף לזה אני עצמי זכיתי להיות אצל הרבי שנתיים.
 
יהודי בדרגה שלי, היה צריך להיות בעל עבודה בדרגה גבוהה הרבה יותר מאשר דרגתי היום, ואין מלאני לבי להטיף מוסר ליהודים יקרים אלו ועוד יותר מזה לגרום להם צער ועגמת נפש עד כדי יללות ובכי?
 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

יסודות וסודות בעולם הקבלה
יסודות וסודות בעולם הקבלה29/6-1/7
לפרטיםלחצו כאן