אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

פתח דבר

הרב יוסף קרסיק

פתח דבר
 
שבת אינה רק פרט מתרי"ג המצוות, היא תופסת מקום נכבד ומיוחד - יסוד וכלל בקשר בין היהודי לבורא, וזאת לא רק משום שיש בה ריבוי מצוות, חמש במספר, אלא מתוך היותה "סמל" לקשר בין היהודי לבורא, כדברי הכתוב "אות היה ביני וביניכם" וכתב הרמב"ם "שבת שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה".
 
עם ישראל ושבת נקשרו ביניהם בקשר עליון בל ינתק, יותר מהרבה מצוות אחרות שבתורה, מטביעה שבת את חותמה המקודש על עם הקודש. סימן לדבר הביטוי "עם מקדשי שביעי", אנו לא שמענו שעם ישראל יכונה בשם "עם מניחי תפילין" או "עם קובעי מזוזות".
 
בשולחן ערוך נאמר: 'שאר המצוות נצטווינו רק שלא יהיו בזוּיות עלינו, אבל שבת נצטווינו לכבדה במאוד. ואכן חכמי הגמרא חיבבו כל-כך את השבת עד שהם קראו לה כלה ומלכה, דבר שלא מצאנו כמותו בשאר המצוות'.
 
בהתאם למקומה המרכזי בתודעת העם נקשרו לה תילי תילים של כתרים ועטרות, בעשרות אלפי מאמרים וספרים שנכתבו במרוצת כל הדורות.
 
אולם רוב רובם עוסקים בתחום המעשי של שמירת שבת - הלכות המותר והאסור, ובתחום המעשי של זכירת שבת - הלכות קיום מצוות שבת כקידוש וכדומה, ומעטים הספרים הנפוצים העוסקים בעולם הרז והסוד השבתי, ב"נשמת השבת" ומכמניה על-פי תורת הסוד.
 
שבת קשורה במיוחד לקבלה ולחסידות: ראש המקובלים – רבי שמעון בר יוחאי, נקרא בזוהר הקדוש "שבת", ובתלמוד אמרו שבהלכות שבת הלכה כמותו, ואכן מקובלים וחסידים מקדישים את זמן הלימוד לתורת החסידות.
 
בקבלה ובחסידות עוסקים במהות הפנימית של השבת בדרשות ומאמרים רבים, הן במישרים והן בעקיפין אגב העיסוק בענינים ובמצוות אחרות, אבל מעטים הספרים המתמקדים בפירוט ובהרחבה אך ורק במהות השבת.
 
הדברים מכוונים גם לתורת אדמור"י חב"ד בכלל ותורת הרבי מליואוויטש האחרון בפרט - שהספר שלפנינו מיוסד על תורתם המופלאה והקדושה - ארוכה ורחבה מאוד משנתם המפוארת והעשירה במאוד מאוד, קרוב לאלף ספרים עבי כרס, שרובם חתומים מעיני כלל הציבור הרחב של עוסקי התורה; אבל אין ספר המתמקד בביאור מצוות השבת ועניניה לפרטיה.
 
במאמרים שלפנינו מתבארים עניני השבת במישרין, ביריעה רחבה ובלשון קלה וברורה לפרטי פרטים.
 
 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

סיורי סליחות בצפת העתיקה
סיורי סליחות בצפת העתיקההקסם שבסמטאות
לפרטיםלחצו כאן