אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

שלושה חברים

עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש

שלושה חברים
ר' מרדכי יצא לכוון ליובאוויטש וכך נדד מעיירה לעיירה וכמנהגו, בפקודת רבו, לא מיהר אלא עסק בכל עיר וישוב שעבר בסיפור אודות גדול בתורה שנמצא במחוז פודוליה – וואהלין.
 
הוא סיפר לכולם שאותו גדול, בעל מופת הוא ובכל הנפה מכנים אותו בשם "בעל שם טוב" וכן סיפר מעשיות ומופתים, דבר שהפליא את קהל השומעים. בכל מקום.
 
ר' מרדכי הגיע לעיירה קחנוב ובבית המדרש, בין בחורי הישיבה, משך את תשומת לבו בחור בגיל 15 – 16 שפניו ותנועותיו נראו לו מוכרות, אך לא יכל להזכר היכן ומתי ראה פנים אלה. כאשר נכנס עמו בשיחה, שמע קולו וראה תנועותיו הפעלתניות, הדהים הדבר אותו עוד יותר, אך לא יכול להזכר מאין הוא מכירו.
 
ר' מרדכי התחיל לחקור אותו וביקש להוודע מקום היוולדו וקורות חייו, ר' מרדכי חשב שאולי ראהו כאשר נדד בכוון מחוז קייב.
 
הבחור ענה לו כי הוא בא כעת מהעיירה קרופקע, שם נמצא דודו המלמד שלימדו במשך שנתיים עד גיל הבר מצווה שלו, וכאן הוא לומד זה שלוש שנים, ומקום לידתו היא דוברובנה.
 
תוך כדי לימוד ופלפול, סיפר הבחור מה שאל  מראש הישיבה ומה ענה לו, ואיך שסתר את סברתו של ראש הישיבה, וכל דיבוריו בשפה ברורה וצחה ובמרץ גדול, ועצם סברותיו גם הן היו מהירות בלי עמקות יתר, אך בחיות רבה. תוך כדי כך הבריק במוחו של ר' מרדכי  שכך היה נראה חברו לשעבר ר' חיים כשלמדו בישיבה שבסמרגון.
 
ר' מרדכי נזכר בכינויים שקראו לבחורים: חיים מאזירער, בערל קאבילניקער ומרדכי בויאוער. הוא שאל את הבחור היכן אביו מה שמו ומה מעשהו, ענה לו: שאביו נמצא בדוברובנה ושמו ר' חיים רעסאסנער והוא חנווני, אך למעשה אמו היא החנוונית ואביו לומד בבית המדרש.
 
ר' מרדכי פנה מקבילניק לכוון ליובאוויטש למצוא את ר' יששכר דב. בדרכו פגש הולכי רגל אחרים, ביניהם קבצנים שצעדו יחדיו, בין הקבצנים משך עניו אדם לבוש בלויים שכל הדרך לא דבר עם אחרים אך לעצמו לחש כל הזמן כאומר דבר מה.
 
השק שסחב אותו עני היה גדול במיוחד. כאשר הגיעו לבית מלון ועמדו להתפלל מנחה, נעלם פתאום העני ויותר לא ראהו ר' מרדכי, הדבר הפליא אותו ביותר וגם חרה לו, מדוע לא ניצל את ההזדמנות ושוחח עמו מאין בא ומי הוא. ולעצמו חשב: אולי הוא משלוחי הרבי הנודדים כנסתרים?
 
בהיותו אצל "הבעל שם טוב" ידע ר' מרדכי כי לבעל שם טוב חברים שהם חבריו עוד מלפני היגלותו כבעל שם, וחברים אלו צדיקים נסתרים והם נודדים בלבושים פשוטים ומהם ההולכים קרועי בגדים, נראים כמקבצי נדבות.
 
ישנם מתלמדי הבעל שם טוב שהרבי ציווה עליהם להיסתר והם מקיימי שליחות רבם, הם מסתובבים בעיירות ובישובים קטנים, כי כידוע דגל הבעל שם טוב בשיטה שיהודים יתישבו דווקא בעיירות קטנות ויעשקו בחקלאות ועבודות אדמה, והאחרים יחכרו מלונות ובתי ריחיים המופעלים ע"י נהרות או הרוח וכן יטעו כרמים ופרדסים.
 
ואכן מאות משפחות התישבו ועסקו בזה בהכוונותו של הבעל שם טוב, שדאג גם לשלוח מתוך תלמדיו מלמדים שילמדו את בניהם תורה ושוחטים.
 
אצל הבעל שם טוב היתה קופת צדקה מיוחדת בשפ פדיון שבויים שממנה היה תומך בחוכרי המלונות ופונדקים שלא היה לאל ידם לשלם דמי השכירות.
 
ידועה ומפוסמת אמרתו של הבעל שם טוב: אני אוהב את היהודי הפשוט, הוא אוצר בלתי נדלה. כתוב: כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות, וכמו שחכמים גדולים ביותר לא ישיגו את כל אוצרות הטבע הטבועים בארץ, דבר שהקב"ה הטמין בתוך האדמה,כך לא ידע איש אוצרות הגנוזים בתוך יהודים שהם כארץ חפץ של ה' צבאות, ואני משתדל שהיהודים יצמיחו את יבולם ויגלו את אוצרו של ה' צבאות.
 
ר' מרדכי היה בטוח שעני זה הוא מאנשי הרבי, ונפשו עגמה עליו שלא ניצל את ההזדמנות.
 
כאשר הגיע ר' מרדכי לארשע, נודע לו שלעיירת ליובאוויטש אפשר להגיע בשני דרכים, דרך הישוב בבינוביץ, או דרך העירה דוברובנה, והוא פנה דרך דוברובנה: אולי יפגוש את אביו של בחור הישיבה, את חברו, ר' חיים.
 
בבואו לדוברובנה פנה ר' מרדכי כדרכו ישירות לבית המדרש, שם פגש קבוצה גדולה של אנשים היושבים ולומדים, מהם מבוגרים ומהם בגיל העמידה, ומיד החל להתעניין אודות ר' חיים רעסאסנער, אבל לא היה איש שידע אודותיו מאומה.
 
עברו כמה שעות ועת מנחה הגיעה, אנשים נוספים באו לבית המדרש ור' מרדכי המשיך בחיפושיו אחרי ר' חיים החנווני אשר בנו לומד בישיבה בקחנוב. ר' מרדכי זכר את דברי הבן שאת החנות מנהלת אמו ואילו אביו, ר' חיים, יושב ולומד בבית המדרש.
 
היות ור' מרדכי נקב בסימנים כה רבים, חשב השמש שבודאי זה לא אחר  מאשר ר' חיים פורש, אשר לפני שנים רבות, מיד אחרי בואו לדוברובנה קראוהו ר' חיים רעסאסנער, השמש יעץ לר' מרדכי לפנות לבית הכנסת של הקברנים שהיה קרוב לבית הקברות.
 
כאשר הגיע ר' מרדכי לבית הכנסת הזה כבר התפללו מנחה. התחיל להתעניין בין מתפללי בית הכנסת  אודות ר' חיים. והצביעו על אדם שעמד בתפילת מנחה בחדר שני.
 
ר' מרדכי הסתכל וניסה לבחון האם זה ר' חיים פרוש? את פניו טרם הספיק לראות היטב כי הוא עמד באמצע שמונה עשרה, כולו מכווץ וידיו מכסות את פניו אך מראהו החיצוני הספיק לר' מרדכי כדי לקבוע שאדם זה הינו מבוגר יותר מגילו המשוער של ר' מאיזירער חברו.
 
ולכן החליט שאותו אדם העומד שם, ר' חיים רעסאסנער כפי שכנה אותו בחור הישיבה, או כפי שכנו אותו כאן ר' חיים פרוש, אינו חברו ר' חיים מאזירער, ורק לשווא הוסיף דרך בהליכתו לכיוון ליובאוויטש.
 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

חדש! קורס פרחי באך
חדש! קורס פרחי באךקורס הכשרה חוויתי ב-3 סופי שבוע קסומים
לפרטיםלחצו כאן