אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

שלושה חברים- המשך

עפ"י סיפורי הרבי הרייצ מלובאוויטש

שלושה חברים- המשך
פעם בעת שהרהר על שאין ביכולתו להחליט בעצמו לצאת לדרך לחפש את חבריו ולעזוב את רבו, חשב,  שאפילו, שאפילו אם ימצאם הוא אינו יודע מה מצבם עכשיו האם ירצו להאזין לדבריו או אולי יהי' בעיניהם כמתעתע.
 
ר' מרדכי נזכר מה שעבר כאשר הגיע למחוז פודוליה ושמע אודות בעל המופת. הוא שמע שהבעל שם טוב, היה עוזר למלמדי דרדקי (מורה של ילדים קטנים), התלבש כאחד מפשוטי העם, שחפר בורות חול והובילם לעיירה.
 
אח"כ החליף את בגדיו והוריד את המסוה מעל פניו, שהוא גדול בתורה, יודע חכמת הקבלה ובעל מופת, אז ר' מרדכי לא האמין בזה, ורק מפני החידוש והפלא ענין אותו לראות זאת בעניו. עדיין זוכר הוא בברור שבדך צחק מעצמו, באמרו: אני הגדול בתורה ויש לי ידיעה גדולה בקבלה, ואני עוזב את לימודי והולך לראות פלא שהמון העם מספר?
 
כעת ממשיך ר' מרדכי לחשוב, אפילו באם יעלה בידו לגלות את חבריו הרי ילעגו לו, ולא יצליח לפעול עליהם, וכך יצא, שלהם לא יעשה טובה ולעצמו יגרום רעה, שיעזוב את רבו.
 
מצד שני חשב, הרבי אמר שלמען עשות טובה ליהודי בגשמיות ובפרט ברוחניות צריך מסירות נפש, והיכן המסירות נפש שלו עצמו? והרי הרבי אמר שצריך לזה מס"נ, הרי הכרח שיהיה  כך, וזה מס"נ גדולה שיעזוב את רבו.
כמעט עמד להחליט.
 
לצאת לדרך, אבל בפועל הרגלים לא התרוממו,וההחלטה לא התבצעה, הוא חשב על כן להשאר עוד מספר ימים כאן, אצל רבו, ואח"כ יצא לחפש חבריו.
 
כעבור מספר ימים הבריק  במוחו רעיון שיכנס לספר את כל זה לרבו, וישאל עצתו, והרבי הרי ידע ברוח קדשו היכן נמצאם חבריו, ועל ידי זה  יחסוך המון  זמן, ויוכל לחזור בהקדם.
 
 ברגעים הראשונים מצא הרעיון חן בעניו, אך כעבור זמן מה, חשב שנית : האם יכנס לרבו לשאול אודות עשיית טובה לחבריו? הרי הרבי אמר מפורש שלמען עשות טובה ליהודי בגשמיות ובפרט ברוחניות צריך מסירות נפש, ואם כך, מהו הולך לשאול?
 
לשאול היכן חבריו? הרי זו עזות פנים. למען חסוך על זמנו ילך הוא להטריח את רבו ולהעיזר  ברוח קדשו?
 
ועוד יותר, באם ידע היכן הם נמצאים תקטן מסירות הנפש שלו. החלטתו  הנחושה של ר' מרדכי היתה לא לשאול את רבו. לצאת לדרך ולחפש את חבריו עמם ידון על דרך עבודת ה' שחידש הבעל שם טוב.
 
הוא קם בהשכמה והתכונן לתפלה, התפלל ועמד לצאת לדרך והרהר לעצמו, הכדאי לבקש רשות וברכה מרבו על הליכה זו.
 
שוב הפך בנפשו טעמים לחיוב ולשלילה והחליט שהגם שעל פי דין חייב הוא בנטילת רשות, אך הרי יתכן  שהרבי ישאל לאן הוא הולך ולשם מה, וזאת אינו רוצה לספר, כי אם הרבי יודע הרי מיותר לספר. ואם אינו יודע, אינו חפץ בלאו הכי לספר לו. על כן לקח את תרמילו ויצא לדרך.
 
ר' מרדכי כבר יצא את העיר והנה השיגו שמשו של הרבי ומסר לו שהרבי רוצה לראותו. כאשר ר' מרדכי נכנס אליו אמר הבעל שם טוב: ברוך השם שניצחת את המלחמה שבקרבך. שלא תמהר בדרכך כי גם עד שתגיע למחוז חפצך תוכל לפעול רבות. לר'  יששכר דב תאמר: שבאם יבוא אלי, אציע בפניו סדר  בלימוד, ומזה תהיה לו "פתיחת המוח".
 
 לר' חיים תאמר: שאם יבוא אלי אציע לו סדר בלימוד זוהר ומדרש ותהיה לו מזה "פתיחת הלב" אותך אברך: שתעבוד את ה' בעבודה תמימה במוח ובלב, תיזהר מ"התגלות" השי"ת יתן לך הצלחה ושיקוימו ההפטחות והברכות שתברך.
 
יותר מחצי שנה נדד ר' מרדכי מעיירה לעיירה, עד בואו לקאבילניק – עיירה שממנה בא ר' יששכר דב.
 
בקאבילניק נודע לו שזה שנים רבות שר' יששכר דב נשא אשה מהעיירה ליובאוויטש והוא אצל חותנו.
 
 
 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

סופ"ש טיפול בפרחי באך
סופ"ש טיפול בפרחי באך21-23/12 קורס מקוצר בטיפול בפרחי באך
לפרטיםלחצו כאן