אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

דיבור בונה או הורס

הרב ליאור דבורצקי

דיבור בונה או הורס

פרשת תזריע - מצורע עוסקת בעיקר בנגעי הצרעת ובאופן טהרתם. וידוע מה שאמרו חז"ל שנגעי הצרעת מגיעים מעוון לשון הרע. ננסה להבין אם כך, מהו הגדר של לשון הרע ומהי החשיבות הגדולה של שמירת הלשון בקשר הזוגי.

 

כל קשר מהותו חיבור של שניים. המקום העיקרי בנפש שמאפשר חיבור זה הדיבור. הדיבור הוא זה שיוצר תקשורת, חיבור בין שניים. אדם שותק, הוא אדם מנותק. יכול להיות שמאוד טוב לו בשתיקה שלו, טוב לו עם עצמו עד כדי כך שאין לו כלל צורך בקשר, ולכן הוא שותק, אבל בכל אופן הוא לא מחובר. הוא לבד. כאשר אנחנו רוצים להיות ביחד, חייבים לדבר. לשתף. הדיבור מגלה את המחשבות הנעלמות. לכל אדם יש את עולמו הפנימי שם הוא מרגיש את עצמו, חושב על הדברים שחשובים לו, שמעניינים אותו, אבל כל עוד הוא לא מוציא את זה בדיבור, זה נשאר עולמו הפנימי. הוא נשאר סגור בתוך עצמו ללא יכולת להתחבר. יש משהו מאוד פותח ומקרב בדיבור. תוך כדי דיבור אני בעצם חושף את עצמי ומגלה את מה שמתחולל בתוכי.

 

אבל, כמו שהדיבור יש בו את היכולת לחבר ולקרב, כך יש לו את היכולת ההרסנית לנתק ולרחק. דיבור תמיד מגלה. עכשיו רק נשאר לבחון מה בדיוק אני בא לגלות. אם מה שמתחולל בתוכי זה תחושות וחוויות שליליות כלפי עצמי או כלפי הבן זוג שלי, ואני מדבר ומגלה את אותם תחושות - וודאי שזה יהיה מאוד לא נעים לשומע לשמוע את הדברים וממילא יגרום לריחוק.

 

אומרים לנו חז"ל: "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע".

 

לקבל פני שכינה זה לקבל את ההתגלות האלוקית, ואלוקות זה טוב. חוסר קבלה זה חסימה של ההתגלות. ובגלל שהדיבור זה המקום המגלה ולא לקבל פני שכינה זה לחסום את הגילוי של השכינה. לכן אומרים לנו חז"ל שישנם דיבורים בתוך בית שהם מונעים את ההתגלות של הטוב הזוגי, את ההתגלות של הביחד - דיבורים שמונעים את ההתחברות הפנימית של בני הזוג.

 

לשון הרע בצורה הפשוטה זה לדבר דברים לא טובים על האחר שיגרמו לו נזק. בצורה יותר פנימית, לשון הרע הם דיבורים שפשוט לא מתחשבים עד הסוף עם בן הזוג. כמו שאמרנו, דיבור באופן טבעי מגלה את מה שמתחולל בתוכי, אבל לפעמים מה שמתחולל בתוכי זה לא טוב. ולפעמים זה גם בצדק. הוא עשה משהו מאוד לא בסדר. וזה מציק לי. וזה מחולל בתוכי באופן טבעי תחושות לא טובות לגביו. ישנה אמונה (מוטעית) שחשוב להיות "אמיתי" - ולהיות אמיתי זה להגיד בדיוק את מה שאני מרגיש. אם אני אומר דברים אחרים ממה שמתחולל בתוכי - אני שקרן!

 

אבל האמת היא שזה לא מדוייק. להיות אמיתי זה לווא דווקא לגלות בצורה ספונטנית את מה שאני מרגיש, אלא חלק מהאמת זה להתחשב במציאות - להתחשב בבן הזוג שלי. לשון הרע יכולה להיות מאוד "אמיתית" וצודקת. באמת הוא לא בסדר. באמת הוא טועה. באמת ההתנהגות שלו לא מתאימה. אבל, איך הוא יגיב לשמע ה"אמת" הזאת? האם זה יעשה לו טוב? האם יהיה לו נעים לשמוע את אותה "אמת"?

 

אם התחושה שתתעורר בעקבות אמירת ה"אמת" תהיה תחושה לא נעימה, פוגעת וכו' - זה נקרא לשון הרע. והחוויה הפנימית הבאה כתוצאה מהדיבורים הפוגעים תהפוך מהר מאוד לניתוק. לחוסר רצון להיות ביחד. ובפועל, זה גם לא יצור את המוטיבציה לשנות את הדברים הצריכים באמת שינוי.

 

ולכן, עלינו להקפיד לדבר לשון הטוב. הרי הרצון שלנו זה להתחבר. להיות ביחד. ושיהיה לנו טוב ביחד. אז מה עושים? עוצרים וחושבים - מה אני יכולה להגיד כדי לגרום לו להרגיש טוב? מה אני יכול להגיד כדי לשמח אותה? מה יעודד אותה? מה ירומם אותו? אפילו אם כרגע הצד השני ברור שטועה.

 

ההקפדה על דיבורים טובים, מעודדים ומשמחים יהפכו את הקשר למקום טוב. מקום שטוב להיות בו. ממילא, הם גם יעוררו את הרצון הטוב לשנות את הדברים הלא טובים שצריכים תיקון. הרי בעומק אנחנו אוהבים, גם בזמן שבגלוי אנחנו מרגישים חוסר שביעות רצון מסוגי התנהגות שונים ומשונים, ואותם דיבורי אהבה, דיבורים טובים ומחממים, יחדירו את אותה אהבה מקיפה לפנימיות ויאפשרו לנו לקבל פני שכינה ולהתחבר אחד אל השני מתוך שמחה וטוב לבב.

 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

יסודות וסודות בעולם הקבלה
יסודות וסודות בעולם הקבלה29/6-1/7
לפרטיםלחצו כאן