אסנט צפת - החוויה של צפת העתיקה

חודש אדר

מלוקט משיחות הרבי מלובאוויטש

חודש אדר

שמות החודש

 

בתנ"ך נקרא חודש זה בשם חודש אדר, כאשר על פי מניינו לבריאה - כלומר מתשרי, הוא החודש השישי, ואילו למניין בני ישראל, כלומר מניסן, הוא החודש האחרון בשנה ונקרא חודש השנים עשר.

 

השמות השונים שיש לחודש , מבטאים את ההיבטים השונים של מהותו, כפי הידוע אשר שמו של דבר אשר יקראו לו בלשון הקודש, מבטא את תוכנו ומהותו ואף מכיל הוראות בעבודת ה' המיוחדות לחודש זה .

 

חודש שנים עשר הוא חודש אדר

 

במגילת אסתר נזכר החודש בשם חודש שנים עשר ובשם חודש אדר כמה וכמה פעמים, כגון:

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא-חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר--הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר.(מגילת אסתר ג, ז)

גם בדברי עזרא נזכר החודש בשם זה:

וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה, עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר--דִּי-הִיא שְׁנַת-שֵׁת, לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא.
(עזרא, ו, ט"ו)

 

אדר – חודש אדיר

 

שמו של החודש - "אדר", שפירושו תוקף וגבורה, כמארז"ל "הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר, שנאמר אדיר במרום ה'" , "כלומר שאדר לשון קיום וחוזק.

 

ולכן נקרא אדר, היינו, שבחודש זה מודגש החוזק והתוקף דישראל, שנקראו "אדירים", כמארז"ל "אדירים אלו ישראל , שנאמר "ואדירי כל חפצי בם", "אדיר מלשון חוזק ואומץ . . להתחזק בעבודת בוראם" , כולל ובמיוחד "החוזק והאומץ למסירות נפש באחד שלמעלה מהשכל" .

(ג', ועש"ק וש"ק פ' תצוה, ז' יו"ד וי"א אדר-ראשון, ה'תשנ"ב, התוועדויות אות ה')

 

אדר – א' דר

 

המעלה והשלימות דחודש אדר ("אדיר במרום ה'") נמשכת וחודרת בגדרי העולם.

 

ומרומז בשמו של החודש – "אדר" – א' דר, שרומז על המשכת וגילוי האל"ף (אלופו של עולם) בעולם להיות לו יתברך דירה בתחתונים .

(ג', ועש"ק וש"ק פ' תצוה, ז' יו"ד וי"א אדר-ראשון, ה'תשנ"ב, התוועדויות אות ו')

 

צירוף שם הוי' לחודש אדר

 

עירה ולשורקה בני אתונו

 

לכל ראש חודש ישנו ענין מיוחד לגבי שאר החודשים, כמבואר בכתבי האריז"ל שי"ב חודשי השנה הם כנגד י"ב צירופי שם הוי', היינו שבכל חודש ישנו צירוף שם הוי' המיוחד לחודש זה, ומזה מובן שבכל חודש ישנו חיות בפני עצמו – בהתאם לצירוף שם הוי', הוי' מלשון מהוה מחיה ומקיים וכו'.

 

(התוועדויות, ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון ה'תשד"מ)

 

ובפרט ע"פ המבואר שם שצירוף שם הוי' שבכל חודש מתבטא ונרמז בפסוק מיוחד (כפי שמפרטים שם את י"ב הפסוקים שבהם מרומזים י"ב צירופי שם הוי' - פסוק מיוחד לכל חודש) - שבזה מודגש עוד יותר החילוק שבין חודש א' למשנהו, בהתאם לחילוק שבתוכן הפסוקים.

 

(שיחת יום א' דר"ח אלול ה'תשמ"ב, התוועדויות כרך ד' ע' 2100)

 

בספר משנת חסידים כתב, אשר הצירוף של חודש אדר הוא ה' ה' י' ו'. ונרמז בסופי-תיבות בפסוק : עירה ולשורקה בני אתונו.

 

מזל החודש

 

בכל חודש ישנו ענין מיוחד – חידוש – השייך לחודש זה .. כמודגש גם בעניין י"ב מזלות שברקיע, כנגד י"ב חדשים, שלכל חודש וחודש יש מזל מיוחד וכו'.

 

(ש"פ ראה, אדר"ח אלול ה'תשמ"ח, התוועדויות ע' 211) 

מזל דגים 

 

מזלו של חודש אדר הוא דגים.

 

אין עין הרע שולטת בהם

 

אצל הדגים מודגש ביותר הענין ד"פרו ורבו", שלכן נאמר "וידגו לרוב בקרב הארץ" "כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם" – שזוהי מעלת חודש אדר שמזלו "דגים", וזהו גם מה שאוכלים דגים בר"ה – "לפרות ולרבות כדגים" .

(א' דר"ח אלול ה'תשמ"ב, התוועדויות ע' 2137)

 

הדגים רומזים לעצם של ישראל

 

"כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר היאך אני שולט בהן הריני מפיל גורלות . . התחיל בחודש ניסן ועלה בו זכות פסח..וכו'", והולך ומונה הזכויות של כל י"א חדשי השנה, עד ש"עלה ראש חודש אדר ולא מצא בו שום זכות", "חזר ובדק במזלות, טלה זכות פסח . וכו"', והולך ומונה זכות המזלות דכל י"א חדשי השנה, עד ש"בא לו מזל דגים שהוא משמש בחודש אדר ולא נמצא לו זכות , ושמח מיד ואמר, אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן , והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה, רשע, דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין, ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין".

 

ועפ"ז יש לומר, שסיום דברי המדרש "והוא לא ידע שבשבעה באדר . . נולד משה" הוא תשובה גם על זה ש"אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות" - שאין צורך בהזכות של אדר ומזלו (כבשאר החדשים, שיש צורך בזכות של החודש והמזל שלו, "זכות פסח" וכיו"ב), בגלל שישנו ענין נעלה יותר מהזכות של החודש ומזלו - (התגברות) המזל דישראל, כיון שלידת משה ("הוא ישראל") בחודש אדר פועלת העזר דמזל החודש (אף שאין לו זכות) להתגברות המזל דישראל ....

 

ויש לבאר תוכן הענין דהתגברות מזלם של ישראל (מצד לידת משה) בחודש אדר – בעומק יותר :

 

"מזל" דישראל - קאי על שרש הנשמה למעלה, כידוע שירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף היא הארה מהנשמה בלבד, אבל עיקר הנשמה ומקורה נשאר למעלה, ונקראת "מזל" ("אדם (ד)אית לי' מזלא" ו"הכל תלוי במזל" ), מלשון "נוזל", שהוא המקור להיות נוזל ממנו ההשפעה ורוח חיים.

 

וזה שאמרו חז"ל "אין מזל לישראל" - קאי על מזלות השרים וכוכבים אשר חלק לכל העמים , שישראל הם למעלה ממזלות אלו, אבל גם לישראל יש מזל, ואדרבה, המזל דישראל הוא נעלה יותר באין-ערוך משאר המזלות, כי, המזל שלהם הוא מבחי' "אין" (ע"ד מ"ש "והחכמה מאין תמצא"), אין שאינו מושג (ולכן יש בהם ענין המס"נ שלמעלה מהשכל).

 

וענין זה מודגש בלידת משה (בחודש אדר) שהיא גם הלידה דישראל ("משה הוא ישראל") - כי, לידה קשורה עם עצם המציאות שלמעלה משם (שהרי בעת הלידה אינו נקרא בשם) , ורומז על עצם הנשמה שלמעלה מ"חמשה שמות (ש)נקראו לה" (למעלה אפילו מ"יחידה" שגם היא "שם" לעצם הנשמה ), וזהו תוכן הענין דהתגברות מזלם של ישראל, עצם הנשמה, בחינת "אין" (בחודש אדר)...

 

ועפ"ז יש לבאר הפירוש (ע"ד הרמז) בדברי המדרש "אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות" – שלאחרי הידיעה ש"באדר . . נולד משה", שמצד זה גובר מזלם של ישראל בחודש אדר, אזי מתגלה שבחינת "אין" (ה"מזל לישראל") הוא הזכות של אדר ומזלו .

 

(ג', ועש"ק וש"ק פ' תצוה, ז' יו"ד וי"א אדר-ראשון, ה'תשנ"ב, התוועדויות 300 ואילך)

 

שבט החודש - בנימין

 

ידוע שי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב השבטים, וע"פ סדר תולדותם. וכמו כן יש לכל חודש את השבט השייך במיוחד לחודש זה .

 

(משיחות ש"פ שמות, מבה"ח שבט ה'תשמ"ו, התוועדויות ע' 332)

 

מכיון שי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב שבטים - נמצא שב' החדשים האחרונים שבשנה [שמנינם מתחיל מחודש ניסן - "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה"], חודש שבט וחודש אדר - הם כנגד יוסף ובנימין.

 

ביאור הקשר והשייכות דחודש אדר לשבט בנימין: תוכנו העיקרי של חודש אדר הוא - "החודש אשר נהפך . . לשמחה", שזהו כללות הענין דפורים. כלומר, כאשר אין אפשרות לקרוא את המגילה בזמנה, יכולים לקרותה החל מר"ח אדר .

 

וזהו הקשר דחודש אדר לשבט בנימין - כי מרדכי הי משבט בנימין: "איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי.. איש ימיני", משבט בנימין.

 

(שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשמ"ג (כרך ב'. חורף), עמ' 782).

 

עניינו של החודש

 

מרבין בשמחה ותקיף מזלנו

 

ענינו של חודש אדר איתא בגמרא "משנכנס אדר מרבין בשמחה", "בריא (תקיף ) מזלי"'. ובביאור השייכות דב' הענינים יש לומר (בפשטות) - שבשביל קיום הציווי "מרבין בשמחה", צריך הקב"ה ליחן ובודאי נותן לכאו"א מישראל ולכל בני ישראל כל הענינים והטעמים שיוכלו להיות בשמחה אמיתית, עי"ז שנותן להם כל המצטרך בגשמיות וברוחניות - שזהו תוכן הענין ד"בריא מזלי"', שה"מזל" דבנ"י (שממנו נמשך בכל עניניהם) הוא באופן של בריאות ותוקף לאמיתתו ובשלימותו.

 

זאת ועוד. שמחה זו (בגלל ש"בריא מזלי"') היא מצד טבע האדם (גם לולי ציווי מיוחד על השמחה), וכיון שישנו ציווי "מרבין בשמחה", מובן, שנוסף על רגש השמחה כתוצאה מזה שהקב"ה נותן לו כל טוב גשמי ורוחני, ה"ה מוסיף בהשמחה גם ובעיקר בגלל ציווי הקב"ה "מרבין בשמחה", ובפרט בידעו שע"י השמחה שלו ("ישמח ישראל בעושיו") נוסף עוד יותר בשמחתו של הקב"ה ("ישמח ה' במעשיו").

 

ועי"ז שמקיים הציווי "מרבין בשמחה" מוסיף הקב"ה עוד יותר בהמשכת הברכות בכל המצטרך לו - "בריא מזלי' בתכלית השלימות "

 

ומחודש אדר (חודש אחד בשנה) נמשך המעמד ומצב ד"מרבין בשמחה" ו"בריא מזלי"' בכל השנה כולה :

 

נוסף לכך שבלאה"כ ולפנ"ז, בראש השנה, בירך הקב"ה את כאו"א מישראל בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, שבזה נכלל כפשוט גם שנת שמחה - ה"ז מתחדש ומתחזק ובאופן של הוספה וריבוי ("מרבין בשמחה"), ובמדתו של הקב"ה - שתוספתו מרובה על העיקר , ולפי הישג ידו של הקב"ה "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" .

 

(משיחת יום א' פ' תרומה, כ"ו שבט ה'תנש"א. לכינוס השלוחות העולמי הראשון)

 
חזרה לעמוד הקודם

פינת המומלצים

יסודות וסודות בעולם הקבלה
יסודות וסודות בעולם הקבלה29/6-1/7
לפרטיםלחצו כאן