הטוב האמיתי

הֲסָתַת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמְּסִיתוֹ בִּדְבָרִים הַנַ"ל, הֲרֵי זֶה שְׁטוּת נוֹרָא שֶׁמַּטֵּהוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק, וְרַק מְסַמֵּא וּמְעַוֵּור עֵינָיו, וְכַאֲשֶׁר מְסִיתוֹ לוֹמַר שֶׁזֶּה טוֹב לְפָנָיו, זֹאת יָשִׂים אֶל לִבּוֹ, הֲכִי זֶהוּ הַטּוֹב שֶׁלִּי לְפִי מַעֲלַת וּמַדְרֵיגַת נַפְשִׁי הַנִּיתַּן לִי, וְכִי זֶהוּ כַּוָּונַת בְּרִיאָתִי בָּעוֹלָם, וְאַדְרַבָּא בְּמַה שֶּׁאוֹמֵר לוֹ שֶׁתַּאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, הֲרֵי מִפְּנֵי זֶה עַצְמוֹ צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִזֶּה בְּתַכְלִית שֶׁלֹּא לְהוֹרִיד נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם הַטּוֹב שֶׁלּוֹ יִהְיֶה בְּעִנְיָנִים רוּחָנִים וְנַעֲלִים, שֶׁהֵם טוֹבִים בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ טוֹב וְתַעֲנוּג אֲמִיתִּי, וּבָזֶה נִשְׁלָם כַּוָּונַת בְּרִיאָתוֹ.

(קונטרס ומעיין מבית ה' מאמר א')