לא ליפול

המקווה בעירו של רבי מאיר מפרמישלן היתה ממוקמת מאחורי הר גבוה, במעלה ההר, לא הרחק מהנהר.

בימי החורף, כשהאדמה נעשתה בוצית וקפואה והשביל המוליך אל המקוה היה בלתי עביר, נאלצו תושבי העיר ללכת מסביב להר, כדי להימנע מהחלקה ונפילה. לעומתם, היה גם אז רבי מאיר מוסיף ללכת כדרכו, ישר למעלה דרך ההר, במשעול הקצר המוליך אל המקווה, ומעולם לא מעד.

פעם, החליטו כמה אברכים להראות לכולם כי בכך שום מעשה מיוחד, וגם הם יכולים ללכת בדרך זו. הם ניסו את כוחם, אך נפלו וניזוקו קשות.

כששאלו את רבי מאיר מדוע הוא אינו נופל, השיב: "כאשר קשורים למעלה, לא נופלים למטה...".