אדם (אצילות)

אדם - כינוי מיוחד לעולם האצילות - אדם העליון.

כי מלבד התואר "אדם" בגלל הציור בספירות - "כמראה אדם", הנה עוד זאת באצילות במיוחד בא התואר אדם, וזאת משני טעמים:

א) כי אדם מלשון אדמה לעליון, שהוא ענין האצילות מלשון "אצלו וסמוך", ומלשון "ויאצל מן הרוח", והנאצל דומה למאציל. כי בחינת אצילות הוא המשכת וגילוי בחינת האור שהיה בהעלם שלמעלה מעולם האצילות - לתוך הכלים שבעולם האצילות, ואין אור זה בבחינת מהות אחרת - בריאה חדשה בדרך יש מאין. וכמו האצלת סמכויות של המלך לשריו, שהן סמכויות המלך עצמו כפי שהן מתגלות ומופעלות על-ידי השרים.

ב) כי אדם בגימטריא מ"ה, שהוא השם משמות הקודש המאיר באצילות, שיש בו שני פירושים:

1) מה - אין ואפס, בלי מהות דבר-מה.

2) מהות - מציאות מהותית (רק שהוא בטל).

וכך הן הספירות באצילות - מהות דבר, אבל בבחינת ביטול בתכלית.