יסורי המשיח

כאשר שאל רבי יהושע בן-לוי את אליהו הנביא כיצד יוכל לזהות את המשיח, ענה לו אליהו, שהוא יושב בין "עניים סובלי חולאים". בהמשך הסוגיה דנה הגמרא באפשרות שמישהו מבני אותו דור הוא המשיח, והיא נוקבת בשמו של "רבינו הקדוש" (רבי יהודה הנשיא). מדוע דווקא הוא? רש"י מציין שתי תכונות שהיו בו: "סובל תחלואים וחסיד גמור". שוב אנו רואים שדמותו של המשיח, לפני התגלותו, היא של איש חולה ובעל-ייסורים.

בישעיהו יש פרק שלם הנפתח בפסוק: "מי האמין לשמועתנו וזרוע ה' על מי נגלתה", והמתאר "איש מכאובות וידוע חולי", שבתחילה בזו ולעגו לו, ולבסוף הוא מתגלה כמי שעולה למעלה מכולם. פרשנים רבים סבורים שדמות זו מתייחסת לעם-ישראל, שבתקופת הגלות הירבה לסבול והיה בשפל המדרגה, ובגאולה הוא מתעלה ומתנשא מעל כל הגויים. אולם יש המפרשים פרק זה על המשיח.

מקבל באהבה

במדרש נאמר: "שלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות-העולם; אחד דורו של שמד; ואחד מלך המשיח". כמו-כן יש פרקים בתהילים שבהם מבכה נעים זמירות ישראל את ייסוריו ואת סבלו של המשיח. חז"ל גם אמרו על הפסוק "והריחו ביראת ה'" - "מלמד שהטעינו מצוות וייסורים כריחיים". השאלה הגדולה היא, למה המשיח צריך לסבול ייסורים כה רבים?

תשובה אחת שניתנה על כך היא, שבאמצעות ייסוריו מכפר המשיח על דורו ומאפשר לכל יהודי לזכות לגאולה. כך נאמר: "אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם... הוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו". בזוהר מוסבר, שעל-ידי ייסוריו של המשיח, ניצולים ישראל מן הדין. הרמב"ן מפרש: "כי החבורה שהוא מצטער ומתגורר עליה, תרפא אותנו, כי ה' יסלח לנו בזכותו ונתרפא מפשעינו ועוונות אבותינו".

האלשיך מוסיף ואומר, שהמשיח מקבל עליו את הייסורים באהבה: "כי הוא מעצמו חפץ לנושאם... ואנחנו חשבנוהו שלא היה נוטלם מעצמו, רק נגוע מוכה אלוקים הוא". אולם כשתבוא העת שיתגלה בכל הדרו, אז יראו הכול ויבינו "כמה גדול כוח סובל ייסורין על הדור".

להוסיף כוח במשיח

 

המהר"ל מסביר, שעוצם ייסוריו של המשיח נובעים מכך, שהוא עתיד לשים קץ לרע, ומשום כך קמה נגדו התנגדות חזקה מאוד של הרע, דבר המתבטא בייסורים שעוברים עליו: "יש למעלת המשיח התנגדות עולם הטבעי, ואין סוף לייסורין של המשיח... עד לעתיד, שיהיה עולם חדש, שיהיה עולם נבדל, ושוב לא יהיה לו התנגדות כלל ולא יתייסר עוד".

עם זאת, חלילה לומר שהדבר כבר נגזר מראש. אדרבה, מעצם העובדה שייסורי המשיח נובעים מעוונות הדור ברור, שעל-ידי שהדור מרבה בזכויות, הוא גם חוסך מהמשיח ייסורים ומחיש את התגלותו. האלשיך מדגיש, שבני-ישראל "מוסיפים כוח במשיחם". הוא מבסס את דבריו על הפסוק "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו", ומפרש, שעל-ידי הצדקה והאמונה במשיח מחזק עם-ישראל את המשיח: "כי בצדק שיעשו העם יוסיפו כוח במלכם", ועל-ידי האמונה "באיכות ומעלת מלך המשיח" יביאו "תוספת כוח זכותו" (והאלשיך מזהיר: "בל תהיו חלילה מהמתישים כוחו ומאבדים גודל טובתכם שעל-ידו"!).

ואכן, בסופו של דבר מתקיים במשיח: "יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח", וכדברי הרמב"ן: "כי הוא ישלים הגאולה אשר השי"ת חפץ בה".